[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








גדעון יופה
ICQ 81247974 81247974  Luckybob

אל היוצרים המוערכים על ידי גדעון יופהאל היוצרים המעריכים את גדעון יופה
יליד מוסקבה (23.01.1987).
עלה ארצה ב1991 עם אימו, מתגורר כיום באשדוד ומבלה
חלק ניכר מזמנו בת"א (מנסה לפחות).
בן לאם חד-הורית והומוסקסואל מוצהר.
מעולם לא התעניין ברצינות בספרות, אפילו להפך, אך
בשנה האחרונה (ואולי בזכות היציאה מהארון) גילה צורך
עז לכתוב שירים ו"להקיא" את כל הרגשות על הדף.

כיוון שזוהי רק תחילת דרכו של גדעון (גידי), הוא
מצטער מראש על חוסר המקצועיות בשיריו/סיפוריו, על כך
שהוא נוטה לתת דין-וחשבון ולתרץ את עצמו גם כשאין
צורך.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
לא, מעולם לא התביישתי במה שאני.
נעים מאוד, שמי גידי - וכן, אני הומוסקסואל מוצהר. כן, שמעתם
נכון, הומו. אני לא מניף דגלי גאווה ברחוב, אני לא צועק לכל
העולם "אני הומו ואני גאה!" אני מתלבש בבנאליות להחריד ואין לי
תמונות של גברים מסוקסים על הקירות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אפל!
צעד אחר צעד
נופל!
לא מצליח לעמוד
זוחל!

אימא, למה שני האנשים האלה הולכים יד ביד?
אימא, למה שני האנשים האלה מתחבקים?

גשם קל יורד
מחבק את האדמה הצמאה,
טיפה אחר טיפה
משקות את הצמחים.

דבש,
על כפית מלוכלכת.
מציצה,
הרגשה מתוקה נפלאה.

דמעה שנפלה
נספגה בדף יתום,
עם מילים שנכתבו בעט ללא דיו.
יד נשלחה לקמט את הדף,
לזרקו לפח,
אך הפח זועק
"אל-נא!".

צלו של הילד מוטל על רצפת האריחים, אבן לאבן הם מסודרים,
ונורה קטנה בקצה שולחן דולקת, מסתירה קצת את הצל
ועימו גם את הנפש הכותבת לעצמה.

הוא עוד קטן הוא לא מבין!
תני לו להבשיל והוא יפנים,
מן הנורמה לא סוטים!

מי יעיד על טוב לבך
אשר בחושך מסתתר,
שקר המנסה לצאת
מבטן נבזית כשהוא כנקי.

אתה מתקרב,
הלב דומם,
הציפורים חדלו מלשיר.
אני מטה את הראש,
שפתיך נוגעות קלות בשפתיי.

צרות באות ביחד.
עץ או פלי?

בפינה חשוכה
אי-שם בחדר,
בוכה הילד בעת צרה.


לרשימת יצירות המסה החדשות
אוחצ'ות = נשיות?

אני לא חושב כך. חשבתם אי-פעם מה היא נשיות בעצם? האם היא
מתבטאת במריחת לק על הציפורניים וליפסטיק על השפתיים? אם חשבתם
כך, חשבו שנית.

- "פסיבית מזעזעת שכמותך!"

אני בטוח שלכולכם יצא לשמוע ביטוי זה יותר מפעם אחת, אני רק לא
מבין מדוע הביטוי הזה נעשה כל כך שגור בפי רבים מאיתנו.
פסיביות זאת קללה? זה משהו שיש צורך להתבייש ממנו? האם יש מעט
פסיבים או שפשוט חלק מהם מתחבאים ולא מדברים על זה?

שיחה עם ידיד עוררה בי את הצורך להמשיך ולהרחיב מעט על הפרק
השלישי בבלוג שלי, "אוחצ'ות - לא נשיות", ולענות סוף-סוף על
שאלת מיליון הדולר - האם אוחצ'ות בעצם מחקות התנהגות נשית
בצורה מוגזמת? או שמא, זה סוג אחר של גבריות.




היי, את. כן,
כן, את, עם
המקלדת. חשבת
פעם על הילדים
הקטנים ברואנדה?
תתביישי לך.

(ללא כינוי)


תרומה לבמה





יוצר מס' 29564. בבמה מאז 27/12/03 3:56

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגדעון יופה
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה