|
 164206183
אף פעם לא האמנתי,
שאחרי כל מה שהיה בינינו
לא הספקתי לבקש סליחה
|
שלא יגרום לי,
להרגיש שאין לי מקום בעולם.
|
נמאס לי לעמוד שם,
חסרת אונים,
|
אני מתגעגעת אליו,
אל החיוך שלו,
אני מתגעגעת לתת לו את הנשיקה,
|
כמה שמחתי
לראות אותו,
לראות אותו שם,
|
פתאום,
לעבור אל עולם חדש,
|
לפעמים אתה לא מרגיש בזה
התהום של השקר
הבועה
|
החיים הם כמו קיר,
בהתחלה מושלמים
ורק לאחר מכן,
מופיעים הכתמים
|
כשאני אומרת לו משהו
תמיד,
הוא יראה את זה הפוך?
|
ישבתי לי בחדר,
וחיפשתי מחשבה
|
אך הפצע התעלם
וחדר אל תוכי
כמו גוש שנאה
|
איך ילדה כל כך קטנה
שלא עשתה אף פעם
|
כאילו הגעתי לגן עדן
למה איבדתי תחושת זמן
|
הוא לא מבין,
במקום לדאוג לי
|
חשבתי לעצמי,
איך הוא לא שם לב שאני כועסת עליו
הוא פוגע בי
|
אנשים
הם כמו דגים,
תמיד שוחים לפי הזרם
|
זה התחיל מבחוץ, השכבה החיצונית
וזה פגע, לאט לאט
|
אף אחד לא מבין
כמה קשה זה להסתובב
עם הפרט הקטן
שמציק,
|
אני לא יכולה
לשבת פה
ולראות אותה שם, בוכה
|
שונאת
אוהבת
דורשים ממני
אהבה
|
|
|
"שנות השמונים"
מתוך "אין יותר
נמוך מזה"
בהוצאת בוליביה
ושות'. |
|
