[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 164206183 164206183

לרשימת יצירות השירה החדשות
אף פעם לא האמנתי,
שאחרי כל מה שהיה בינינו
לא הספקתי לבקש סליחה

שלא יגרום לי,
להרגיש שאין לי מקום בעולם.

נמאס לי לעמוד שם,
חסרת אונים,

הם בשלהם
בבועה השקופה

אני מתגעגעת אליו,
אל החיוך שלו,
אני מתגעגעת לתת לו את הנשיקה,

כמה שמחתי
לראות אותו,
לראות אותו שם,

פתאום,
לעבור אל עולם חדש,

לפעמים אתה לא מרגיש בזה
התהום של השקר
הבועה

הרהור
החיים הם כמו קיר,
בהתחלה מושלמים
ורק לאחר מכן,
מופיעים הכתמים

כשאני אומרת לו משהו
תמיד,
הוא יראה את זה הפוך?

קצרצר
היא ישבה,
ישבה ובהתה,

זו התכונה הרעה ביותר

ישבתי לי בחדר,
וחיפשתי מחשבה

אך הפצע התעלם
וחדר אל תוכי
כמו גוש שנאה

איך ילדה כל כך קטנה
שלא עשתה אף פעם

כאילו הגעתי לגן עדן
למה איבדתי תחושת זמן

הוא לא מבין,
במקום לדאוג לי

חשבתי לעצמי,
איך הוא לא שם לב שאני כועסת עליו
הוא פוגע בי

אנשים
הם כמו דגים,
תמיד שוחים לפי הזרם

זה התחיל מבחוץ, השכבה החיצונית
וזה פגע, לאט לאט

אף אחד לא מבין
כמה קשה זה להסתובב
עם הפרט הקטן
שמציק,

אני לא יכולה
לשבת פה
ולראות אותה שם, בוכה

שונאת
אוהבת
דורשים ממני
אהבה




הבמה שלי היא
החיים של האחרים


תרומה לבמה





יוצר מס' 46919. בבמה מאז 3/1/05 14:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגברת שוקו
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה