באטיות היטיב האב את המעיל , החליק את ידיו על כתפי הבן ואז,
בעוד הבן בתנועה מתורגלת מצמיד את שני צידי המעיל זה לזה, סגר
את הרוכסן. עוד שניות מספר עמדו שם זה מול זה בשתיקה, ואז פנה
הבן לאיטו, והמשיך לכיוון תחנת האוטובוס בלי להביט לאחור.
-טוב, זמננו
קצר...
-רגע, אפשר
למסור ד"ש לחברה
שלי נועה אסולין
מאשדוד?
-באמת שלא.
זמננו קצר.
-אה, טוב. אז
ביי.
(נוי-נוי
מאוכזבת שלא
נתנו לה למסור
ד"ש ברדיו, אבל
חוקים זה חוקים,
יו נואו)
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
