|
יליד 82, גר ברחובות. תגובות יתקבלו בברכה.
"האהבה השמימית,
האמנות האלוהית,
המסתורין של החיים,
האורות שלא כבים."
|
בגיל ששה עשר הוא עבר לבית ספר מקצועי למשפטים ויחד עם זאת
התקבל לנבחרת נוער באתלטיקה קלה, בתחומי הריצות הקצרות
והבינוניות, והתכוון ליצג את מדינתו עם שאר עמיתיו באליפות
עולם לנוער בטוקיו בחודש יולי הבא.
|
מיקי, אמנם לא היה חכם או יפה או עשיר במיוחד, הוא היה בסך הכל
בן 13. מי היה מאמין שילד כמוהו יכול להוציא דברי חוכמה מפיו,
אלמלא ידעו שאלה מילות הוריו או מוריו.
|
היה היה אדם אחד, הוא היה רגיל כמו כולם. כמו שאר האנשים, היו
לו תחביבים, עבודה, בית וכל מה שצריך. הוא אהב טבע ולטייל, אהב
לשמוח ואהב את החיים. חבריו תמיד ביקרו אותו בביתו, הביאו לו
מתנות, גם אם זה לא היה ליום הולדתו ולחגים מיוחדים.
|
מעל ראשי, חוץ משמיים שחורים לא היה כלום. מה שהיה צריך להיות
ירח, לי לא נראה כלל וכלל כירח אלה סתם פס לבן על מפת כוכבים.
פה ושם היו נצנוצים קטנים של כוכבים שכאילו הקריצו לי שהכל
יהיה בסדר.
|
הדרך נסללה כנראה לא מזמן כי ריח העפר היה חזק מאוד. אני ישבתי
על גדר קטנה מאלומיניום והסתכלתי לשני הכוונים של האוטוסטרדה,
ישבתי וחשבתי לי מה לעשות עכשיו.
|
גשם, סוף סוף גשם, אותו גשם שמביא אתו את הריח האופייני לו,
אותו הגשם שמעלה חיוך על פני הזוגות המאוהבים, אותו הגשם שמעלה
זכרונות מרים אצל בעלי הלבבות השבורים ואותו הגשם שמעורר דכאון
אופייני של חורף שאיחר להגיעה, ולא סתם איחר.
|
כך הכל התחיל וכך זה צריך להסתיים, ומי שמפקפק בזה, הרי הוא לא
יודע מה טיבה של האהבה, אותה מסוגל לתת אדם, כדי לזכות שוב
באושר שאבד לו.
|
כאשר עמד הקיץ להסתיים ולפנות את מקומו לסתיו המתקרב הציפור
הקטנה ראתה איך לאט, לאט, כל חברותיה התחילו להתפזר והיא לא
הבינה את משמעות הפיזור. היא שאלה אחת, ושאלה שניה, אבל כולם
אמרו לה שזה למקום שכל הציפורים נודדות בדרך כלל, הדרום החם
והנעים.
|
הנר שקניתי היום במיוחד בשביל לכתוב לך עוד מעט יגמר, לשמחתי
קניתי נר גדול כדי שיוכל להאיר הרבה זמן, ואני אוכל להתאים את
המילים למחשבותי, אך לצערי לכיכר לחם וצלוחית חמאה לארוחת ערב,
כבר לא נשאר לי גרוש.
|
חשבתם פעם מה בא קודם, בקשת משאלה או המנהג הקשור לבקשת
המשאלה? האם קודם ביקשו משאלה ואחר כך כיבו את נרות העוגה או
להפך. אם קודם ביקשו משאלה הרי המנהג הנצמד אליו יכול להיות כל
דבר אפילו אם זה לא בהכרח נכון ואין שום קשר ביניהם
|
מה סיכויו של שוטף כלים פשוט עם מלצרית מהמדרגה הראשונה? בדיוק
כמו הסיכויים של צ'יוואוואה עם לבלדורית זהב, כמו קבצן רחוב
במכנסיים קרועים עם זקן ומעיל בלי כיסים עם אשה נעלה מהבורגנות
הגדולה. אלה הם סיכוייו של שוטף כלים שכמוני שעובד ארבע-עשרה
שעות עבודה כל יו
|
חשוך, מפחיד וחשוך. חשוך עד כדי כך שלא רואים איכן אתה ממקם את
הרגל, עד כדי כך שאינך רואה את ידך, עד כדי כך שאתה הולך
ומאלתר את דרכך בזמן שאתה נתקל רוב הזמן במדרכה, באבן או בבור
בכביש.
|
תמיד השיחה איתם מתחילה מבדיחה, - "ספר בדיחה", הוא אומר לי
ואני מספר לו את הבדיחה שקראתי בעיתון סוף שבוע שעבר. הוא נשפך
מצחוק ומתגלגל ולבסוף אומר -
- "מצחיק..."
אבל הוא צוחק עוד יותר חזק אחרי שהוא מספר לי רצף של בדיחות על
גרוזינים עשירים והומואים שמתקל
|
חנות קטנה בקצה רחוב,
חנות של מלאכים,
חנות שבה הכל יש טוב,
חנות של אושרים.
(זוג שירים)
|
מרב הכח להשקיע,
מיטב המחשבה להפגין,
מרוב העליזות הנבקעת,
לנסות להבין.
|
בני כמה אתם, קוראים יקרים? איכן אתם גרים? מה מצבכם הכללי? אם
אתם לא מעל לגיל 200, אתם גרים על כדור הארץ ולא משנה מה
מצבכם, נסו לדמיין בראש את ביתכם. דמיינו אותו, את גודלו, את
צבעו, את גילו. תחשבו שאתם נמצאים מעליו, אתם מסתכלים עליו
מלמעלה ומה אתם רואים?
|
|
|
"שנות השמונים"
מתוך "אין יותר
נמוך מזה"
בהוצאת בוליביה
ושות'. |
|
