[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 93690009 93690009
אל היוצרים המוערכים על ידי גרא שכטר

לרשימת יצירות השירה החדשות
אדם לבוש סחבות,
פניו זרועות קמטים,
זיפי זקנו לבנבנים,

אהבה
אהובה,
זו אותה
רק איתה,
הן תוכל
להיות עצמך.

הרהור
אחרי מותי,
אותי שום איש
כבר לא יזכור.

אינטרוספקטיבי
א י ל ו ה י י ת י,
שתי מילים
מתרוצצות בי
שוב ושוב.
כל פעם אחרי ש...
תוהות המחשבות.

אי שם בשבילי החלב,
מילירדי כוכבים
נוצצים, זוהרים
גועשים, מתנפצים

אינטרוספקטיבי
אמא,
שוכבת נטולת כוחות
על ערש דווי.
פניה היפות,
עייפות,צמוקות.

אכזבה
אמון הוא מהות,
בסיס לרעות.
בין זוגות אוהבים,
או בין סתם חברים.

אהבה
אני בא והולך
נעלם ומופיע,
כמו ציפור
על צמרות העצים.

אינטרוספקטיבי
נכנס בהיסוס
מבטיו מחפשים.
בחדרון אחורי
וילון חרוזים.

אהבה
אשה בת שלושים,
ארבעים, לא חשוב,
לא מאמינה
זה קרה,
התאהבה שוב.

אכזבה
אשה מנוסה
ילדה בנפשה,
לילותיה תפילה,
חלומות, אשלייה.

אהבה
באהבה,
עת מריבה
תחושה,
תחושה
נגלה הכל.

עת את באה
מתרחב לבבי,
חמימות הפגישה
רווחה לנפשי

בבדידותך
המחשב כמו חבר.
משאב לציפיות,
מוקד לאשליות.

פינה לי חמה
בחדרי הקטן,
בה כורסה ושולחן
וחלון לעולם...

מה קרה?
מה אמרתי,
שגרם בהלה?

בחצות הסתיימה תקופה
לעולם, אלפייה.
בשבילי הקטן, רק שנה
לפעמים יבשה, פה ושם רטובה.

אודה
ביום שאחרי גשם
נקי ברחובות.
אוויר צלול נושם,
נעות המכוניות.

אכזבה
בין גלים כחולי המים
רוחשים, מתנדנדים.
שם סירת מפרש קטנה,
שטה לאיטה, חותרת

בעקבות האהבה
נפשי הולכת,
עדנת אביבייך
שפעת שערך.

בתוך חיי
שברה פישפש,
סגור ומסוגר...

בתוך חיי
שברה פשפש,
סגור ומסוגר...

אודה
שוב זורמים המונים
לעבר הכיכר.
אלפי מאושרים,
גרונם ניחר.

אלוהים
דבורה מצאה שדה חדש
ובו פרחים שלושה.
יום יום תמיד לשם עפה,
את צוף יומם, אספה, צברה.

אמונה
ים של דמעות
לא יכבה
שריפת האהבה
שצמחה ופרחה

אהבה
האהבה כמו שמש
זורחת בין אגלי הטל.
מאירה ומחייכת,
מחממת חרש חרש.

אכזבה
הולך לשפת הים
בשעת בין ערביים.
בפאתי האופק
שמש קרה,

אהבה
הולכת לצידו
כף ידה בידו,
מה מתוק חיוכה,
שפתיה, בת צחוק.

אלגוריה
החיים הם אמת או חובה?
לו נשאלתי,
לא ידעתי לענות.

אכזבה
המון אדם,נחפז,נדחף,
איש את עיניו משפיל.
מנוכרים, הולכים בשביל
בזרם,נמשכים באף.

אודה
המין שממול
מגודל ושעיר.
לא תמיד מגולח,
לפעמים,מטופח.

אלגוריה
אי שם
בהור ההר,
גר משורר,
שירים הוא שר.

כבר חורשים הקמטים
עור פניה היפות
בגווני שערותיה
יש שחורות, ולבנות...

אהבה
לבד בחוף יושב,
הוזה, דואב, כואב.
צופה, חש את הים,
סביבי רטוב וחם.

אלגוריה
השכם בבוקר
חשכה, עלטה.
קור מצמרר,
שקט, דומיה.

אלגיה
ואנחנו שותקים
מסתכלים, מחרישים.
בולעים כל בדותה,
מכבדים יריקה.

ורד קוצני
ביד רועדת החזקתי,
עלעליו האדומים
אחד אחד קטפתי...

אכזבה
זה הכל להערב,
אמרנו את כל הדברים.
נשאר רק לחשוב ולתהות,
לאן מובילות הדרכים?

אהבה
זו פשוט אהבת
גבר לאשה,
עדנת המתת,
מועקת הפרידה.

אלגיה
זיקנה מנוולת
גופם מעוות.
חרושות פניהם
חריצים,קמוטים.

חודרת לאוזניים
אופפת סביב,
דייזים, במולים
נהמת תופים...

אלוהים
חולמת בדרכים,
מה צהובים
התפוזים.
והריחות כה,
משכרים.

אכזבה
חורף מתגבש והולך
עוד מעט ענני סערה,
יכסו יכבשו השמיים,
טיפות יצטברו למטר.

חיפשתי את זאת,
שאינה ישנה בלילות,
על משכבה מתהפכת,

בדידות
חשכה על עיר
המולת היום שוככת
מחוגי הזמן רצים,
חצות, שנה נפרדת.

מרגיש חשמל זורם
מחלחל בכל גופי,
חשמל האהבה
פורץ, מפעיל אותי...

טיול, כמו לצאת משיגרה.
לקחת תרמיל על גב,
נעלי הרים, מימיה,
כמה קופסאות, שלא ארעב...

נתתי לנפשי לשוח
בטרם עת,
ערפילי הבוקר,
היכו בה ללא רחם...

אכזבה
ילד בן עשר
זרוק ברחובות.
אבא עזב,
השאיר רק חובות.

ילד קטן לי,
בן תפנוקים
עיניו כחולות,
צחוקו פעמונים...

יצאה מחיי
האשה שאהבתי,
השאירה חלל
חי,פעור בליבי...

אלגוריה
יש לי חתולה
אנגורה לבנה.
לה עין ירוקה
והשנייה כחולה.

אהבה
כשאני עייף,
שום דבר
לא חושב.

לא יום,לא ליל,
פוסקים הזכרונות.
סביבי גדר של תיל,
שרידי מגע,תשוקות..

אהבה
לא מעז,
מתבייש,
ממנה חושש.

אהבה
לא מפסיק
לחשוב עלייך,
לחלום ולפנטז.

המפתח ללבך
כמעט עבד,
אך לפני שפתחתי
הוא לי פשוט אבד.

אלגיה
לבושי מחלצות
הדורים בלבושם,
לירושלים שועטים
אורחי חתונה.

לו היתה לי
גינה משלי,
הייתי מטפח,
יום יום

הרהור
ליל חג,מפה לבנה
סביב השולחן מסבה משפחה.
קול שמחה וצחוקים,
שירי חג,מזמורים.

למרות הכל, איני יודע
לקרוא את נפש האשה.
מתי מילה טובה,

לעיתים יש זמן
בין לבין.
לעיתים,
אין.

אינטרוספקטיבי
אתמול לדקה
ראיתי במרקע,
ילד קטן ואביו מתחבאים
מתכופפים, מסתתרים
ממטחי כדורים.

אכזבה
אין מחיר לטעות
מכאיבה ופוגעת,
ששברה ידידות
ויצרה מרירות.

מי את יושבת שם מולי?
כה רגישה, שומעת לי,
מטה אוזנייך להקשיב
איתך מרגיש תמיד אביב...

מי יעשה את הצעד?
מי יוותר הראשון?

מי יתן,וסערות של חורף
יבואו במהרה,גשמי זעף יורידו.
וילדים קטנים עם מטריות אדומות,
בשלוליות טובלים ופניהם שמחות...

מילים כעלי העץ
דקות,עגלגלות,
מחוברות ברפיון

אכזבה
מעשה הנר,
משול לאהבה.
תחילתה בקליק,
המבט שמדליק.

מצב רוח,
זו תחושה
מכבידה,
או נעימה.

אלגוריה
נחום תקום,
בובה קטנה,
נופלת?
חזרה עולה.

אכזבה
למה שניים נועדו זה לזו,
פונים לקווים מקבילים?
תמול שלשום חבוקים, אהובים
והיום, צהובים, מתנכרים.

סתיו מבצבץ
כמהלך הזמן,
צמרות עצים רוגשות
חשות כי בא יומן...

אלגוריה
אביב
בהיר, ירוק, מקסים.
בינות פרחי הגן
עפים הפרפרים.

אכזבה
על מדרגות,
שם לא רקדה
לא עלזה,
שתקה, נגמר.

גשם דמעותי
מטפטף לו בחוץ
רעם תותחי ענן
מבהיל,לחוץ
והבזקי ההתנגשות
טווחים את נשמתי,
פיצוץ...

צד בצד
תמיד ביחד
לפסוע בשבילי
החיים.

אכזבה
ראיתי כוכב
נופל,
הרחק למעלה
בשמים.

הרהור
רק עוד רגע,
אמר הנוסע,רותח,
בראותו אוטובוס,
ממנו בורח.

אינטרוספקטיבי
שבריר של שניה,
טעות, תאונה.
תעוקה, דומיה,
זעקות, אימה.

אכזבה
שוב איני מדבר,
אבל תמיד זוכר,
לילות בלי שינה,
שיחות אהבה.

אודה
שולחן עגלגל
חבוי בפינה.
עששית צהובה
אורה רך, סגלגל.

אכזבה
שחר עולה,
פגישה אחרונה.
כל מה שהיה,
נהרס ונגמר.

אהבה
שיר אהבה
מתנת עגבים,
ארוז בכבלי
חרוזים,כיסופים..

אודה
שיר הוא מתנה
ארוזה בחרוזים,
ביטוי של רגשות,
מבעבעים, שוצפים.

שירייך רוממו לבי
מלאו אסמי ערגה,
תחושות, פרצי תשוקה
ליצור, לאהוב שירה...

שמש של בוקר,צוננת תחילה,
לאט מתגלית,מחמם צהבה.
זורמת הדרך,בינות חלוני,
חולף,מתחלף לו נוף חלומי...

אכזבה
שפופה מעט, נוטה לישון
בדד, ליד הטלפון.
מנומנמת, אך קשובה,
צלצול ממנו, ממתינה.

תכול עיניי
נוכח עינייך,
ירוקות,נוצצות
מעמקיהן חודרות..

בליל אמש, החורף חזר,
טרם זמנו, לפתע דהר,
ענני הגשם התקבצו יחדיו
נדחפים לאיטם, מובלים בשמיים
מעל ארץ צמאה למים...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מבולבל,
לא יודע מה לחשוב.
מה להרגיש,
מה טוב.

שיכורה ולא מיין,
בוכייה, ללא דמעות,
נסחפת, לא, נשטפת
כנפייך באש נחרכות...




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
משטרה זה רע?

רטרוספקטיבית,
בשיחזור מאורעות
השני ליוני


תרומה לבמה





יוצר מס' 44637. בבמה מאז 13/11/04 13:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגרא שכטר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה