פעם כשהלכנו לחנות, ראיתי את הבובה של אופטימוס פריים. עם
המשאית, ועם הסמל שמחליף צבעים. היא הייתה יקרה, אבל ממש רציתי
אותה, אז בכיתי לאמא שלי שתקנה לי אותה, אבל היא לא קנתה אותה,
וגם החזירה אותי הביתה.
כשהילד שאל אותי "כמה הקוף?" עניתי לו "ילד, זה קוף, זה לא
צעצוע, בסוף הוא ימות". כזה אני, מוכר קופים שלא מוכן למכור אף
קוף. "ראבאק, מה ילד?! אני עוד מעט בן 30, יש לי כבר קרחת ואתה
קורא לי ילד?! תסתכל על עצמך, יא מוכר קופים!".
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
