|
גז שמר בפנים יותר מידי זמן.
1970, חדרה.
לא צריך לדעת לכתוב כדי לזהות זבל.
מספיק זוג עיניים טוב וראש שזוכר איך חושבים.
פעם חשבתי שיש לי את הכל. היתה לי אישה, היו לי חברים והכי
חשוב: היה לי כלב. אנגינה היה כלב מעורב שתמיד שמח לצאת איתי
לטיולים בשכונה ולא פספס אף הזדמנות לרדוף אחרי החתולים, והם,
בתמורה, היו מפילים את כל העציצים של אשתי במדרגות והיא היתה
כועסת עליו.
|
אז אני גז, נעים מאוד. פעם הייתי עולה חדש. אני יתום, הילדים
שלי לא, אבל היום רק התחיל.
|
|
|
מכירים את הקטע
ההוא, שבו אתם
עובדים על מישהו
ושוכחים לספר לו
בסוף שהכל היה
סתם בדיחה? לפני
5000 שנה אחד
עבד על חבר שלו
שיש למעלה אחד
בשם אלוהים, ולך
תדע, יצא מזה
ספר...
אחד שלא
קונה את
הסיפורים של
הקופירייטר של
אלוהים |
|
