|
גז שמר בפנים יותר מידי זמן.
1970, חדרה.
לא צריך לדעת לכתוב כדי לזהות זבל.
מספיק זוג עיניים טוב וראש שזוכר איך חושבים.
פעם חשבתי שיש לי את הכל. היתה לי אישה, היו לי חברים והכי
חשוב: היה לי כלב. אנגינה היה כלב מעורב שתמיד שמח לצאת איתי
לטיולים בשכונה ולא פספס אף הזדמנות לרדוף אחרי החתולים, והם,
בתמורה, היו מפילים את כל העציצים של אשתי במדרגות והיא היתה
כועסת עליו.
|
אז אני גז, נעים מאוד. פעם הייתי עולה חדש. אני יתום, הילדים
שלי לא, אבל היום רק התחיל.
|
|
אבא שלי הוא
ערומקו, כן, הוא
ערומקו
אפרוח ורוד בימי
הזוהר של צעירי
תל אביב. |
|