|
"All the world's a stage"
(William Shakespeare)
צ'לנית.
אשמח אם תקראו את 'כוכב קטן'.
סבא שלי עבד בבית חרושת לבובות מפלסטיק.
|
מהו האתמול - איני יודע
המחר - לא כל שכן.
|
סדק בכינור שחייך אליי ביישן
סדק במציאות
|
הלכתי יחף
חשוף לשגיונות החולות
|
להסתיר הכל מאחורי חיוך.
לעשות כל מה שאני עושה - ברצינות.
לא להרשים אף אחד, בכל מחיר.
|
בועה נעה
יושב על כיסא מרופד
|
המוני הבטחות מבוזבזות מוטחות אל קירותיי
|
את המאה אחוז שלי אני נותנת רק בהיסח הדעת.
|
הולכות ונכבשות
פינות האור היפות שלי.
אין מנוס מלחשוף,
מלחתוך בבשר החי
באלימות.
|
התאהבתי בך
כליל השלמות
בדבקות של סומא
או שאהיד.
|
אני פה, והם שם.
אני ילדה קטנה, והם - עולם.
אני בת-חלוף, אדעך לבסוף,
ואילו הם - יתקיימו עד אינסוף.
|
מגפת חיוכים נאחזת
במעט הדל
בבדל
|
ותעלה בה האש ותבער.
ותצת אשה
|
מעניין אם גם אני אמות בגיל צעיר
|
אתמול ראיתי את הלב שלי
מגורר כולו
פירורים פירורים
|
ואם בקצה החבל יש עצב קטן, קשר
כמו מבטך שננעץ בי
החזיקני ערה
|
אוברול ג'ינס כחול מקופל באורכים לא שווים ברגליים
טי שרט לבנה גזורה
שיער שחור פרוע וארוך
עיניים שחורות ומבט מחודד
עור לבן
עגיל כסוף באוזן
יחף
ורוקד
|
והזרם מחפש לפרוץ לו נתיב חלופי לעבור להמשיך הלאה לגשר על
הפער בינו לביני לבין החיים לסירוגין שלנו
|
דומים, כמו
שתי טיפות עצובות
|
דלתות נפתחות... דלתות נסגרות.
וכי יש בזה משהו רע?
אך המנגנון הזה מסובך עוד יותר -
יש שהיפתחותן תלויה בהיפתחותן של דלתות אחרות.
|
אחוזים בחיבוק פורה
הנכנס לשנתו התשיעית
בלפיתת הגורל המוחצת
|
אני אומרת את זה שוב ושוב,
שאני לא אשכח.
שאם מישהו יקרא לי
אני אדע שזאת אני,
ז"א היא, ז"א
גיה.
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
מעניין אם מישהו
באמת קורא את
זה.. יותר
הגיוני שזו
מערכת אוטומטית
המנפה גסויות
ובוחרת
באקראיות...
אני מרגישה כמו
כוכב קולנוע
מודע לסביבתו
יותר מדי הבוהה
אל תוך המצלמה
וחושב.
בטח זה גם מנפה
ארוכים מדי אז
לא משנה. |
|
