|
ב.גבריאל
גבריאל ביטון,בן 36,הינו משורר וסופר צעיר בעל כתיבה
בת ימינו.
הוא בעל תואר בתעשיה וניהול מטעם המכללה
למינהל,ומתפרנס למחייתו מהיותו עובד מדינה מזה שנים
לא מעטות.
ספרו הראשון - "שירת אל" מדבר על חייו וקשייו
כאחד,על סביבת מחייתו וכל תכליתו אודותיו.
ספרו השני - "אש יוקדת" עוסק במחאה וביקורתיות אודות
כל הנושאים הבוערים
שבמדינתנו:ביטחון,כלכלה,איתיפאדה,מלחמת לבנון,רווחה
ועוד מגוון רחב של נושאים שכל אחד ימצא משהו מעניין
בהם.
ספרו השלישי - "פסיק מכיתה א'" דן בדילמות של ילד
העולה מגן חובה לכיתה א' תוך ביצוע המעבר המדובר
פרופר מבלי להרגיש.
ספריו יצאו בהוצאת "סער" שכתובתה בזל 39 ת"א.
הם נמכרים בהוצאה עצמה,בחנויות שונות,וברשתות
סטימצקי,צומת ספרים,ובחנויות המובחרות.
כמו כן,את ספריו ניתן למצוא בפריסה רחבה בספריות
העירוניות ברחבי הארץ,במוסדות אקדמיים,אוניברסיטאות
ומכללות מובילות בארץ.
כל ספריו של גבריאל ביטון,המכונה בשמו המסחרי ב.
גבריאל קיבלו ביקורות נלהבות ממוסדות ואישים
רבים,כגון:
מאיר שליו,שמעון פרס,יוסי שריד,חיים רמון,מנהלי
ספריות עירוניות,מנהלי מוסדות אקדמיים,ראשי חוגי
ספרות באוניברסיטאות,סופרים ומשוררים.
כמו כן,הסופר והמשורר הינו חבר אקום,ובהליכי קבלה
לחברות מלאה באגודת הסופרים,ובאירגון הסופרים
והמשוררים המובילים בארץ - "סומליון" הנחשב לבעל
מוניטין חובקי עולם.
על שהזעת בכדי שייטב לנו,
על כך שלא הרמת ידך עלינו,
|
פולחן הקזת דם מתמיד חווינו בשטחך הלא ארוג
ומנוח לנפש מדינה עייפת קושי לא מצאנו.
מדמך אנוכי לזירת לחימה רבת משתתפים
בה אין ראשון יודע ממשנהו ואודות סובביו.
|
אמא,
ראשי מערבל מחשבות אודותייך.
|
היית בחיר החייל,
הטוב שבטובים.
|
מומחיותו להורות באצבעו.
שמח לאיד רעו הקורס.
|
הפוביה שבי,
מצל צילו של חלוק לבן בוהק.
|
טרם בחירות יכפישו,
ובחלוף יכבשו כיסאות יחדיו.
|
מתמימות לרוע.
משלווה לאי נוחות.
|
עקב בצד אגודל
ממצפה העוני לשפלת העושר
זעזעת אמות סיפים
שדומם נחו להן בשלוותן.
|
שוקולד חלב עם שוקולד מריר,
זהו שילוב טעמים אקזוטי.
ההמסה הנה תהליך קצר,
|
חוצפה חוצה אותי שתי וערב,
שקר רומס אצלי כל חלקה טובה.
רמאות לבנה צובעת את קירותיי,
ריב ומדון שוחקים את גלגלי צדקי.
|
סדין גולש לו ממפלי הברכיים,
והכול דרוכים ליציאת העובר
|
בליל כותרות ותכניות בעד
ומצוות וחסדים יוותרו יתומים.
|
אומה שלמה כופפה גב מפני מעוף הבטון.
מנהיגי מדינה הרכינו ראש מפחד הלא נודע...
|
אבד עלייך הכלח
ובמרחק הזמן עדיין בעיקצוצך.
באנו אלייך בתומתנו
וספגנו אגלי דם על אגלי דם.
|
מזרח ומערב נשבו בקרבך,
צפון ודרום בעבעו בלבך,
אך מעל לכל היית ונשארת נ ש מ ה.
|
מה יפה ומה ענוגה
שעת הרווקות.
בלא התחייבויות ובלא סייגים,
|
טמפרטורת גוף עולה,
זעה עוטפת עור.
משגל כחול.
|
צל דאב עצום
האפלת על ניצניך.
|
ניצני קטנות
שדופי גלעין,
שרועות תמידית
פסוקות חופש.
|
מה ענוג ומה קסום
רגע השחרור ממדי החאקי.
פעם ראשונה ויחידה
|
כדגל בראש ההר
עמדתי על משמר ארצי -
עמידה רבת משמעות וזמן.
|
שר לי שיר עצוב
אודות אח שלבו עצר מלכת.
|
רוגז עצום אגרת בקרבך
ובשצפו שטפת זקן וטף.
|
בנישת השעמום, מדפדף באופציות החלופיות,
אך אלו אינן קיימות
|
|
|
רבין לא היה מת
אם הוא היה יודע
להתכופף בזמן!
יגאל אמיר. |
|
