|
כולם כותבים
ורק אני חורטת על הדפים
את המילים הנצחיות
|
שומרת זיכרונות בתוך מעטפה
מתבוננת במילים אשר פעם הציפו בי אהבה
רוצה לחזור אחורה, אפילו לכאב
שבמבטך האוהב
רוצה לשוב ולהאמין באהבה
|
ורק הגמד, זה שחיי תמיד בעולמי האגדות, אדיש, כאילו הוא נביא
שידע שכל זה עומד לקרות,
ממלמל לעצמו משהו, מחייך
זורק לך עוגייה
ונעלם.
|
|
|
הקוביה מימין
מגישה: פינת
הסיפור הקצר.
והפעם: "רציתי
כל-כך ועוד
קצת"
הם נפגשו, יצאו,
התאהבו, נשבעו,
רבו, שוב רבו
ונפרדו.
אבל היה אחלה
סקס. |
|
