|
לגל קשה לי להגדיר את עצמה. היא אדם מאוד מופנם, ועם
זאת מאוד מוקצן אל החוץ. פרצי שמחה, ופרצי דכאונות
מתקבלים אצלה כמו חשבון הטלפון. הכתיבה שלה מאוד
מאפיינת אותה, ויש לה הרבה שאיפות. היא מקווה
שתעריכו את היצירות שלה, תפרגנו, אך עם זאת תביעו את
דעתכם בצורה הכנה ביותר. סופר הוא אדם שיודע להוציא
את דעותיו על הדף, בין אם הן חיוביות, או שליליות.
משפט חכם שהיא שמעה היום- יש כל כך הרבה אנשים, וכל
כך מעט בני אדם.
"רגע לפני שאתה קופץ, חשוב טוב האם הקפיצה תפתח לך דלת חדשה,
או שמא תסגור בפנייך צרור של דלתות" ירה לעברי תייר אנגלית
מתחכמת, רגע לפני שקפצתי ממגדל אייפל...
|
וכל פיסת רוח, או שריקה ממוקד לא מוגדר, לא הוציאך מכלייך ולו
לשניה שהייתה הופכת אותך לאנושית. וחורף, וקר כאן, ודמות שחורה
עטופה במגבת צועדת לעברך. הכיצד יכול הדבר להתאמת? העולם עצר
מלכת, אין איש שבכוחו לנוע, מלבדך.
|
נורית נורית, קטפתי לך פרח, והבאתי תפוח, תהיי לי לשלגיה. מסרי
את חייך למכשפה זקנה, ואז הוא יבוא ינשקך, אהובה. והנה הכל
מתפוצץ יפתי. בתפוח נגסת ופנייך התלבנו כשלג, שיערך נשר לבלי
שוב, ודמעה שטפטפה במורד בפנייך קפאה מקור השורר בגופך.
|
הראש שלך כואב ממנת יתר, וחמוקיים מדממות משריטות ציפורניך.
ושוב אותו הקול באוזניך לוחש: הפסק להיות אתה, רודף בצע. ועוד
זריקה, ועוד אחת, ואתה מתרסק על האדמה, ממזמז אותה בשיגעונך.
היא פתוחה האדמה, היא פתוחה. חורף, לך תעשה אותה זונה.
|
|
|
מישהו כבר כתב
את הסלוגן הזה,
אבל החתימה שלו
הייתה מטופשת
והרסה את כל
הקטע.
אני לא הולך
לעשות את אותה
הטעות - גרניום
קטן בגינה של
דודה נחמה. |
|
