[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










ג.י. מנדר הוא משורר צעיר המבלה את רוב זמנו בנגינה
על חליל רועים בפני עדרי בקר בגליל. כה צעיר, וכבר
הוא זכה לראות יותר חרא וזוהמה בחיים, ממה שרוב
האנשים יזכו לראות.

בינואר 2002 פירסם את ספרו "כתמים של אשל", מקבץ של
שיריו האחרונים- שזכה לפריחה מפתיעה. מאז החל מפרסם
את שיריו בבמה. ישמח לביקורות ולשאילתות.




לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
"אתה נחש שפל...
אתה התחב, התחב...
אתה הכיסוסית החוסמת את זגוגיות עיני..."

בלדה
"בצריף נידח בגוף שהזמן חרך
כלואה נשמתי.
בחסות החשיכה אני מגשש
מפלח את דרכי
אך האפילה בעינה נותרת"

הוא שומע את מחוגי הגורל
מתקתקים בראשו
בוחש בשפמו, ומהרהר...
מכונית תופת צהובה בלב העיר
והוא- הוא ינסה לעצור אותה..."

יחסים
אחוז אימה
מבועת עד עמקי נשמתך
מתרוצץ כקרנף רצוץ קרן
על הדשא בחוץ

הגות
הסטלה החלה יורדת עלי-
אט אט, פי הפך באר יבשה-
מזרקה נטושה ברחוב חד סיטרי,
מרוקנת ואלמונית.

"ילדות של עלים ירוקים וסיבים לבנים,
נוחות, חיבוקים של אמא.
להלחם על הקיום המובן מאליו
שמותנה לפתע בתנאי
כאשר הסתם זוכה לתכלית
והגבולות מטשטשים אל מול המטרה...
היו שלום אחיי ואחיותיי"

וודקה היא קטטר זול של הקיבה.
היא חודרת בקושי
דרך חיכו של אדם בר טעם
מסתעפת במורד גרונו-
אורח לא רצוי.

אינטרוספקטיבי
"בחיפושי אחר מנוח, מחבוא לא אמצא בן הזרדים הלוהטים.
בלחש הגחלים אמונתי כבתה.
נצלה בלהבות הגהנום
האשם הוא השמן שמבעיר את מדורת מצפוני."

מינימליסטי
אל תגידו שהתירס הוא תמים
אל תעשו מהעגבניה מלאך

אכזבה
שקט בפינה
מחכה לשעת כושר
לקריאה נואשת
מחכה, מחכה.
היא לא תגיע.

כמו כדור האש הגדול בסופו של יום
אני שוקע אל התרדמה
צונח אל תוך ענן נוצות
סוגר את תריסיו של חלונות נפשי
האיזון הנחשק בא אל סיפוקו

אלוהים
אני הסבון הארור
המדיף ריח כל טוב.

בלדה
גבינה עבשה באר שיבשה
מי עשתה את זה לנו
העשתה זאת אישה?

הרהור
זכרונות אבודים של סעודות נשכחות
אוסף מושלם של מנות
מדביקות לשוני לחיכי,
ניחוחות שהיו, היו ואינם עוד

"כמו דג באקווריום עגול
סובב סביב עד שטיפת השפיות האחרונה
נסחטת ממנו,
את מקווה ששלהבת השיגעון תדלק בי."

הם נחרכים, סורחים אל מתחת למכבש החום הנורא
מייחלים לשקיעתם של השמשות שיוקדות מעל לגלימותיהם.
חומת הכסף שבנו מלאה פירצות אינסוף
שעריה החתומים נפרצו בלוח עץ, איל ניגוח מודרני




בקשר לסלוגן
הקודם: לא.



(מערבל בטון
החלטי)


תרומה לבמה





יוצר מס' 3004. בבמה מאז 8/5/01 9:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגלאגר מנדר
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה