| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 שלום...שמי גלית
 הדרך הטובה ביותר,
 האמיתית ביותר והיעילה ביותר,
 להעביר את מה שהלב חש - היא המילים...
 לכן אני כאן...
 מקווה שאצליח להעביר לכם כל תחושה ותחושה,
 מקווה לרגש,
 מקווה לעניין,
 מקווה להשאיר טעם של עוד....
 
 
 
 | 
 מאוהבת בלהיות אחוזה בקרקע,מרגישה בקצות רגליי את תחושתה של המציאות,
 ואתה קורא לי לבוא איתך למעלה,
 קורא לי ואוחז אותי בחום וברכות...
 
 | 
 | כשלב מוכן להחשף אל האחר,כשגוף מעז מעבר לגבולות,
 
 | 
 | מהר קרבות שעות של בוקר,מתוך הלילה הסוער,
 אולי זה יעלה ביוקר?
 אולי אסור לי למהר?
 
 | 
 | חיים בלא צפוי,ומצפים למתרחש.
 
 | 
 | האש הזאת - אשר בוערת בתוכי,
 חורטת בי כל רעד שהרגשתי,
 
 | 
 | מסע מטורף למציאות לא מוכרת,זאת שוב אהבה בתולית ורכה,
 כל כך עצומה וכל כך מעורערת,
 מרה, חריפה, מכורה...
 
 | 
 | לעיתים אני שוכחת לאהוב אותך כמו שאתה רוצה,לפעמים אני טועמת פרי אסור, ולפעמים על הקצה,
 אני גולשת עם הרוח, ולא חושבת להרפות,
 אותך אוהבת, אותך חולמת,
 אבל אולי מעט פחות...
 
 | 
 | את נמצאת רחוק אי שם,ממשיכה לך בחייך,
 בין קירות אותם בנית
 ומחשיבה אותם לבית.
 
 | 
 | שתיקה ממורמרת בתום ליל תשוקה,שוב לובש את בגדיך וחוזר אל ידיה,
 שוב לוחש לי מילות אהבה ורכות
 
 | 
 | עוד מעט,יחלוף הכאב
 ונחזור למה שהיינו,
 לפני שראינו,
 
 | 
 | הדבר הטוב ביותר שקרה לישלפתע דרכך נפגשה לי
 ושתי הדרכים במקביל, יד ביד
 
 | 
 | הענן מתעצב בדמעות רטובות,והקור משתלט על הגוף והרגש,
 היו אלף דברים שפחדתי לרצות,
 
 | 
 | תדליק את השמש שתזרח כמו קודם,תוריד מפני מסיכה עצובה,
 נשק אותי כך שימרח לי האודם,
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | אנחנו נציל אתבמה ממוות
 הרסני
 
 
 חסידי אומות במה
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |