|
ילידת חורף 1979.
אחות לילדה מקסימה הסובלת ממחלת הדיכאון, שלא יודעת
שאם יום אחד ניסיונותיה יצליחו, זה יהיה הכישלון
הגדול של חיי. אני אוהבת אותה יותר מהכל.
אני שמעתי אותם. הם כמובן לא יודעים, אבל אני שמעתי.
הם לא ידעו איך לספר לי. איך לספר לי!
"איך אומרים לנערה בת 20 שהיא צריכה לעבור ניתוח שכזה?" אמא
שאלה את אבא, "איך???"
|
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
