|
joy
ודורית שלא הבינה איך זה קורה, חזרה לדבר אליו: " למה אתה לא
מת כבר? מאיפה הכח הזה לחיות?" וסיימה את השאלות הפילוסופיות
על הכח והחיים והמוות......במכת מחץ סופית שהפעם באמת לא
הותירה מקום לספק...טל מת!
|
דני, שהקשיב כל הזמן, היה עמוס ברגשות עזים ומעורבים של עלבון
ושנאה, כעס ודחייה.
ולא הפסיק להדהד בראשו משפט משיר של מאיר אריאל: "טוב אני לא
יכול להקיף אישה 365 מעלות,
תמיד נשאר לה סדק דרכו היא יכולה פתאום להתגלות..."
|
אני יושבת בחדר
שמרגיש פתאום ריק,
אני גם.
|
אתה תמיד שם
תמיד היית
ויש לך את התפקיד שלך
התפקיד של השומר?
|
יושבת בשקט
לא יכולה לזוז
כל רעש מפריע
קפאון
|
|
|
"...אז יש לו
יקום משלו, עם
חוקים משלו,
והוא חיי בו
לבד, עם הנוכחית
שלו.
עד שהוא יאמלל
אותה והיא תעזוב
אותו, או שהוא
ימאס בה ויזרוק
אותה (אגב,
שנראה לי שהוא
מאס בי) או
ש..."
גררר... סטופ!
(לעצמי, עם
סטירה
וירטואלית-היפוטתית).
מונולוג שמישהי
מנהלת עם
עצמה... |
|
