|
ועכשיו, כשדמעות הבוקר שלי
זולגות במשך כל היום
נדמה לי שאני נופלת
כבר לתוך תהום
|
לבדי אני שקועה בבדידות החונקת הזאת
שומעת את טיפות הגשם מתחזקות עוד ועוד
אך הן לא מצליחות לכבות את כל הלהבות
|
אילו רק ניתן היה
למחוק את הלילות
|
למה אתה לי כמראה
למה זו אומרת רק אמת
ובה משתקפת אליי כל אותה האהבה
שהרגשתי אז כחטא
|
כמה פעמים אפשר ליפול לאותו הבור
|
איני יודעת אם אני עדיין אוהבת
למרות שברור לי שאהבה לא נגמרת פתאום
ואם אני כבר לא, מדוע נשמתי צורבת
כאילו בפני שנינו התנפץ החלום
|
אם ברצונך לאהוב תאהב,
אך לא על חשבון ליבי הכואב
אם אתה רוצה לנוק, תרפה
כי צווארי מדמם יחד עם הלב
|
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
