|
מתוך האוהל נשמעו רחשים של תנועות מהירות וקולות הצהלה של
אדריאנה וקול צחוק גברי, פראי וזר. היא הסתכלה עליה מבעד לבדים
העבים של האוהל כשהתפשטה לא מולה וחשפה עור בצבע מוקה ושדיים
לבנים ומושלמים והביטה בחיוך שלה ובעיניה הנוצצות ובכל טיפה של
נשיות שנטפה ממנה
|
חצי שעה אחרי חצות הגיע הליצן המטורף עם שקית בורקסים קרים
לשעשע את הבנות שאהבו אותו, שחיכו לו ערות ולחות ובעיניים
נוצצות אבל הוא לא הסתפק בהן והחליט להעיר גם אותי
|
אמא של דניאל חייכה ואמרה שאליס אוהבת אותי ושאני החברה הכי
טובה שלה בכל העולם ואני הסתכלתי על דניאל שהחזיר לי מבט של
אבן סדוקה וכבר ידעתי שזה לא יעבור לי בשתיקה.
|
בנשיקות ונשיכות וחיבוקים
ושלל שרירים
|
והיא עומדת לפניו
ערומה, לחה
אך הוא שקוע בתמונה
זורק לבד צבעים
|
את מזדיינת במרץ
עם כל מי שבא
זו תרופה לכאב
ולקור?
|
ותבקר עטופת תחרה
בכל חדרי המיטות
שאינם שלך
|
ושוב כוכבים נפלאים
מאירים משמיים זרים
|
מכוונת אל הרקה
מכוונת לתוך הפה
ואתה
אצלי במיטה
|
|
|
זוזו לסטרי
תיזהר ממני
אתה והדוגמנית
המפוקפקת שלך!
זה יגמר בבכי.
תן למות בשקט
ואל תעורר
ת'מתים.
אנתרופולוג
קליני ז"ל מתהפך
בקיברו. |
|
