[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על גלי סמתינגאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי גלי סמתינגאל היוצרים המעריכים את גלי סמתינג
שמה של מחברת היצירות היא גלי.
נולדה בשנת 1986.
גלי החלה להתעניין בספרות רק בשנת 2002.
בשנת 2003 החלה לפתח את הכתיבה שלה, שכעת היא רק
בחיתוליה, בתקווה לכתיבה נעימה ומוצלחת יותר..


המילים (הלקוחות משיר):
"קח אותו לאט את הזמן,
העולם עוד יחכה בחוץ,
קח עוד שאיפה מן הזמן,
2 דקות לפני ההתפקחות "
גורמות לה להתלבט בעניין הזמן, והחיים.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ייסורים
בדיוק עמדתי להחליף לפיג'מה, כשהיה צלצול בדלת. תיארתי לעצמי
שזה עומר, אחי, הלכתי לעבר הדלת, ופתחתי אותה. מולי עמר עומר.
הוא כולו הסריח מאלכוהול. מנצל את הימים שאימא ואבא היו בנופש.
אני שונאת שהוא שותה!



"שוב אחיך?" שאל שלומי. "כן" עניתי לו

"לפתע, הרגשתי מישהו אוחז בי בכתפי.
לא ראיתי מי זה היה באותו רגע, אבל חשתי שמדובר ביד גברית. הוא
הכאיב לי, באתי להסתובב עם הפנים אליו ואמרתי לו לשחרר, שזה
כואב."

מדע בדיוני
"זוכר, שפעם התווכחנו אם אפשר לעבוד ממדים, זמנים, אתה אמרת
שלא ואני אמרתי שכן?". הנהנתי לאות הסכמה. בטח שזכרתי.

אהבה
החלטתי, בפעם הראשונה בחיי לא להיות הפסיבית, לא לחכות כרגיל
שהדברים יקרו, שמישהו ישנה את הדברים בשבילי, החלטתי לקחת סוף
סוף יוזמה.

"מיכל, יוני... בואו לשבת לידינו, יש לנו משהו להגיד לכם" אמרה
אימא כשחיוך פרוס על פניה.
חשבתי, מה כל ההתרגשות? אפשר לחשוב שהיא בהריון או משהו, ובאה
להכריז שעומד להצטרף יצור נוסף לביתנו. הבטתי לעבר יוני, גם
הוא הביט עלי. הייתה דממה קצרה, ואז אבא הכריז:

הומור
נכון שכולנו שונים אבל..
אם תחשבו על זה חיי כולנו דומים:
לומדים ללכת, גן, בית ספר, צבא, אולי תארים, עבודה...
משפחה...
סך הכל חיינו דומים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
אני,
נותרתי מדממת,
זרועה בנוזל המהול
בצבע אדום ובמלח,
כואבת

הרהור
אוסף של אנשים,
אוסף של אירועים,
אוסף של זיכרונות,
אוסף של רגשות

שיערך הגולש,
מרחף לו באוויר
כמו נוצה ברוח.
נעה לצלילי המוסיקה,
נסחפת,
נהנית מכל רגע.

קצרצר
את נדקרת,
נפגעת,
כואבת,
סובלת,
בוכה.

מקפצת לך,
על הגבול הדק
שבין אהבה לשנאה.

גורל
"יום אחד אתה פה,
יום אחר אתה שם.
יום אחד אתה שמח,
יום אחר אתה עצוב."

מצב
"הדממה שבחוץ מאיימת
להיכנס לתוכי, אך אני
אינני נותנת לה."

הגות
רוצה לדעת
את הבלתי נודע.
רוצה להגיע,
אל הבלתי אפשרי

"אני לא יכולה בלי זה,
חייבת כדור אחד,
לפחות פעם ביום...."

מכינה לי כוס קפה,
מביטה בחוץ,
העצים רועדים,
הרוחות סוערות,
אבל לי חם,
חם בפנים.

אהבה
אני נמצאת בכלא:
כלא הרגשות,
כלא הכאבים

פארודיה
הם ערומים,
ללא כלי נשק,
ללא אקדחים או רובים,
רק עם ראשים,
ראשים אדומים מורמים.

מצב
"כשהסוף מתקרב,
מרגישים כבר תשושים וחלשים,
כבר אין את כל הכוח שהיה בהתחלה..."

עצב
לא רואה את אותו חיוך,
שכבש אותי,
לא רואה את אותו גוף מוצק,
שפעם גרם לי לרעוד.

מינימליסטי
אתה מביט לתוכי,
עמוק-עמוק

אהבה
יושבת ומחכה,
שתבוא השעה,
שבה תופיע לה,
האהבה.

געגוע
פשוט עזבת,
בלי לומר מילה,
בלי שום פרידה,
נטשת,
ולא נשאר לי ממך כלום,
מלבד זיכרון.

בדידות
איפה אתה?
לאן נעלמת?
ומדוע לא שבת אלי?

אהבה
הוא רוצה אותה,
אך היא לא אותו.
היא רוצה אותו,
אך הוא לא אותה.

קינה
קול בוכה,
דממה.
שוב הקול ההוא,
הוא לא מפסיק,
והדממה לא שבה.

קינה
"אתם כובלים אותי,
קושרים אותי,
מהדקים אותי חזק אליכם,
ולא משחררים"

הרהור
רוצה לכתוב על
שמחה,
וכל שיוצא לי הוא על
עצב

גם לי יש רגשות,
גם לי יש דעות,
גם לי יש עדיפויות

הלל
אם קיבלת נשיקה,
או סתם קריצה או נשיקה.
אם המזל שיחק היום
לטובתך,
אל תהסס
לאמר תודה.

כעס
את אומרת שאת לא אוהבת צבועים,
שאת אפילו שונאת אותם,
אז מה,
את שונאת את עצמך?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
אני לא מבקשת הרבה,
רק קצת אכפתיות מאנשים,
רק קצת יחס, ודאגה.

"הפרי האסור"- האדם האסור...

ביקורתי
את גרה בשכונה,
שכונה דלה,
שכונה קשת יום.
יש לך בית דל,
כסף מועט,
בקושי מזון,
קצת בגדים,
כמעט ואין לך מותרות.

מכתב
אז איך זה קרה לך?
למה האנשים כל כך רעים אליך?
לבן אדם שכל כך טוב לזולת?
איך זה יכול להיות?
איפה ההגיון?

התבגרות
תמיד אומרים כי על ההורים להבין שהילדים שלהם יעזבו אותם בזמן
מסוים. יתחילו חיים חדשים, עצמיים. אפילו שיר שלם המציאו
בנושא: "והגוזלים שלי עזבו את הקן, פרסו כנפיים ועפו". אני
חושבת לעצמי: ומה אם עוד לא הצמחתי לי את אותן כנפיים?


לרשימת יצירות הנובלה החדשות
"נצטרך להפריד ביניהם", המילים האלו הדהדו לי בראש ללא הפסקה.
כמו פטישים קטנים, דפקו לי על הראש ולא הפסיקו. היה לי גם כך
קשה עם המחשבה שאני אצטרך להיפרד מאחד מהורי, ידעתי שזו לא
הפרדות מוחלטת, אולם עם זאת, הקשר שלי עם אחד מההורים הולך
להיחלש


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כמה פעמים,שאלת "מה נשמע?",ובאמת התעניינת לדעת מה שלום
האדם???

יוני חזר הביתה, ועזר לי עם ההכנות למסיבה. ביקשנו גם מירון,
מעינת, ומעוד 4 חברים שלנו, שיבואו ויעזרו לנו עם ההכנות שלפני
המסיבה. ירון אמר שייתכן ולא יכול לבוא יותר מוקדם, ושהוא
מצטער כי אמורים לבוא ההורים של חבר שלו...


לרשימת יצירות המסה החדשות
"מה עושים כשקרוב משפחה של חבר שלכם נפטר?
האם זה משנה מה הקרבה של הנפטר לחברכם?
האם צריך לנחם? או להעביר כאילו דבר לא קרה?
האם לשאול שאלות, או להניח?"


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
צילום דיגיטלי, ועיבודי מחשב בתוכנת פוטושופ 6.




אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
המוות אינו
מחוסר עבודה!

(ברוך השם, טפו
טפו טפו)


תרומה לבמה





יוצר מס' 21035. בבמה מאז 14/3/03 20:03

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגלי סמתינג
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה