שורף לו ואולי לא? כואב לו ואולי לא? בזמן האחרון
הוא קצת אטום, מנסה לחבק את הרוח אבל גם היא חסרת
תחושה. בלילה  נרדם על שאריות כוכבים שנפלטו ממנוסת
ירח. ביום הוא מסתובב עם משקפיי שמש כבדות המשקפות
את כל מה שלא עומד בדרכו והאישונים מורחבים מטעם
ההזיה. הוא מתלהט עם בואה של שמש באמצע קיץ מטורף.
המירוץ מתחיל...אל הסוף.

2.12.06 אהבה נגיעה אחת של רגע יד לופתת זרוע

היא ולא אחרת אהבה היא ולא אחרת

שקעים הדממה חוסמת כל נקודה אפשרית