|
בכל אופן, אתה כבר בטח מתאר, ההתפתלויות שלי כנגדו בלילות חסרי
שינה, החזה המתפוצץ מחלב שזקוק כבר ליד ושפתיים של גבר שעושים
בו. הירכיים החמות שלי שמתלפפות סביב הירך שלו. הכוס הרעב. היד
שמחליקה על הרצון שלו ומנסה לעורר אותו לקחת אותי. ולא.
|
לא יודעת מאיזה סוג אני, מותק. מהטובות, מהרעות, מאלה שהן גם
וגם. אני יודעת רק דבר אחד, שאף פעם לא מספיק לי. לא מספיק לי
לכשף אותך. כן. כישופים מכל מיני סוגים אני רוצה לכשף אותך.
כאלה שיהפכו אותך לשבוי-מתוך-רצון. שבוי שלי. של המילים שלי.
של המבט שלי. שבוי
|
לא, אני לא מסתכל לך אל בין הרגליים, אני רוצה לראות את
העיניים המתערטלות שלך. אין עירום שמגרה אותי יותר מעיניך
שמתכהות בתחינה. ששש... אני יודע.
|
|
|
מדהים איך תמיד
קוראים את זה.
זה כמו שתמיד
קודם כל בוהים
בפרצוף הצועק
הזה למעלה.
מה, הכתוב באמצע
לא מספיק
מעניין?
אחד שמטריד
אותכם שוב. |
|
