|
בעלטה בה אני שוכנת
באין רואה
אני תרה נופים עבורנו לברוח
|
אותה עיר, רחובות שונים,
תחושת הכובד בגרון
כבר אחרת
|
אל לב כאבי
נשלך ידך
בעדנה
|
ימי הצום קרבים
והאישה מביטה מהצד
משתוממת מול מצב
שמעולם לא חוותה
|
למרגלותיי ניגרים
קיתונות של אכזבה
דביקה
כפליטת מילים
|
|
|
גרפומניה זה
כאן.
כי רק כאן אנשים
מסוגלים ליכתוב
למשך שאות כול
כך הרבה
קישכושים
ושתויות וכאלה
דברים בלי להיות
אם תיפת כישרון
ועוד להתלהב
מיזה כל כך הרבה
שזה נהיה תפשי
אז תחשבו אל זה |
|
