|
גל תהילה
ילידת 21/08/72 בת מזל אריה אופק
מאזניים(גבול עקרב) בוגרת החוג לפסיכולוגיה
אוניברסיטת תל-אביב. מאסטר ברפואת תדרים. עורכת
סדנאות מודעות רפואה קבלית, קריסטלים, חשיבה
חיובית,
דימיון מודרך, עוסקת בייעוץ רוחני התאמה
נומרולוגית אישית וזוגית לומדת כירולוגיה
פסיכודיאגנוסטית (אבחנת מצבים נפשיים לפי הקווים
בקו היד) מציירת בסגנון אבסטראקט בשמן וכותבת
יוצרת שירים
אהוב יקר,
עצרת מ-לכת,
שבוי בכס מלכות
|
איך שבאת כך תלך
ואם תרצה לחזור
|
אין גבולות לדמעות
לשבועת התשוקות
לאחד עוד קיים
לעוד אחד פחות.
|
אל תגידו שאינני,
כי אני פשוט הנני
|
באמת כמו באמת
כלום לא אמיתי.
|
.
בין עכשיו לעתיד,מבצבץ,
לו רגע נצחי,כמו אתה נפתח
אלי מתוכי,והלב רוקד לו טראנס,
לצלילי נשיקה,קצפת ודובדבן.
טוליפ ורוד מתנשא לא באמצע
הסלון,ואת מובילה אותו למיטה,
ללחוש לו סודות ועוד נשיקות מתוקות
והוא יציע לך לטייל אתו באופק הנראה
לעין,פרחים ויין
|
כשתבוא מקצה הרקיע
ואת שמי בלחש תשמיע
אהפוך לענן,רואה ולא נראה
|
הוא בתוך עצמו
היא בתוך האדמה.
|
התאהבתי
לידה ישבתי
כולי נפעמתי.
|
טרקלין לעולם הבא
איך ידעת, שמחר זה
היום? נבואה המגשימה
את עצמה?
|
מתעורר מאהבה
מסתובב על צידו
|
אבל וווווואאאאווווווווווווו!!!
בא לי לשתף אבל לא יודעת מאיפה להתחיל!
|
ללכת כדי לחזור
לראות את האור
|
למה אתה שונה מכל אחד?
למה אתה לא נותן לי לפרוח
למה אתה מהתל בי במילים
למה השמים שלך קודרים
|
ולמה נסתרות דרכי התשוקה?
ולמה על חייך רובצת עננה?
ולמה אתה שונא כשאתה אוהב?
|
מסתכל עלייך בעיניו הירוקות
מהפנט,לא מרפה,והעיניים
מספרות.
|
נוגעים לא נוגעים
רחוקים כמו קרובים
בין החולות,בין שמיים
|
אהבה כחולה,תגלה לי מי אתה
מרווה את לילותי במחשבות,טוהר
תשוקה,עומק הנאות עד כלןת.
|
כהילה את עוטפת את כולי
שקופה אני בעינייך
כנחל איתן זורמת איתך
|
אולי אסור לא אולי מותר
הוא מתאהב בה ממש
אומר לה
את אולי נשמתי התאומה
|
אור הירח,מלטף,מסתורי ,תחושה אינסופית
תמהיל אור,מחשבות מתפוגגות
מחייכת,כורך את זרועותיך,סביב מותני
|
איך את עולה עלי
איך את דוהרת
איך את גוהרת מעלי
איך את גומרת.
|
איך היא תדע,אם אתה הוא זה
שיגע בפטמותיה הורודות?
כשהגעת ,באת אל היכל-האהבה
הותרת את פסיעותיך על אדמתה.
|
אם תאסוף את מילותיך
אאסוף את טעויותי
אם תהיה לי למים
אשקה בך את תשוקותי.
|
חשבתי עם עצמי היום
בלכתי ברחוב
|
אש כתומה
אש תכולה
אש ירוקה
אש קרה.
|
ועכשיו,הגעת אל חיי
אומרת כבר אנחנו
כבר לא לבד ,ודי
ואם אבכה,תבכה אתי?
ואם אפחד תחזיק את ידי?
אוהבת אותך בדרכי שלי
הולכת כדי לחזור,בדרכי שלי
רוצה לחבק אותך,ביחידת זמן
מתמשכת,לא נודעה,שותקת,
מתבוננת,משוטטת במעברי
המחשבה.
ואתה,אנא אתה בא?........
|
ים כחול של כוכבים
מרחוק נשמעים קולות הזיקוקין
והיא חושבת
איך עמדה שם
שנה עברה
והיא היתה בשמלה הלבנה
מול שקיעה
|
בין שם לשמים
עוד יום או יומיים
היא תבוא.
בין ים וזוג עיניים
בין שקיעה בין ערביים
היא מאחרת
דאגה בלבו.
בין עכשיו לבינתיים
|
חודר למעגלי המחשבה
מחבק כמו כפית,מחייך
כך סתם בלי סיבה.
|
בלעדיו הייתי כמו אינני
אז הלכתי אליו
|
האם היינו צריכים לדעת?
האם היינו צריכים לזכור?
למידה היא שינוי
רוצה להעניק לעצמך
את חפותך
|
האם היינו צריכים לדעת?
האם היינו צריכים לזכור?
למידה היא שינוי
רוצה להעניק לעצמך
את חפותך
|
האם אבכה,כאשר ארגיש קרוב?
האם אקפוץ על כורסאות בגשם הראשון?
האם אצעד ובידי מטריה ואשיר שירים בגשם?
האם אתנה איתך אהבים
|
הוא לא יודע לשחות
טובע בתוך ים רגשות.
רוצה רק להגיע לחוף
|
הייתי במצב - רוח
הרוח חלפה, והמצב
נשאר. והייתי בשבילך
והלכתי לדרכי, ובהווה
אני היא לי.
|
והוא נתן לה פרח
לטף פניה וצחק.
והיא פתאום הבינה
|
והוא נתן לה פרח
לטף פניה וצחק.
והיא פתאום הבינה
|
מקרבות החיים
מקרבות של אוהבים
ממלחמות שגבו חברים
|
המבט הזה
מתגעגע
כואב מחלחל
ואני לא עזבתי מעולם
נלקחת ממני
|
הנסיכה לב אדום מגיעה למשתה
היי המלך ראש בלטה
איפה היית ומה עשית
ואיפה המלכה ראש מטקה?
בעודה מסתכלת כה וכה
מגיע וייזתא ג"וניור
|
עשר שנים חכית,
ניסית לא ויתרת
בלילות נשאת תפילה
שבפעם הרביעית זה יצליח
ואז הבאת לעולם תינוקת קטנה
|
השמים בוכים, גשם ,רעמים,
ואת אמא, שוכבת בתוך עפר,
בחושך,בין זרים.
וכאן בבית חם,הכנתי שביל
של נרות,ועוד שביל דמעות
|
ואת כבר אינך
בארצות החיים
אך עודך, בכל מאודך
|
ואתה הוא הראשון
שמופיע בחלומה.
ואיתך היא מאבדת
שליטה על גופה,
|
ובעיניו האוהבות אני גל
ימים כלילות מדברים אהבה
עולים ועולים,מרחפים,מאושרים
ללא סוף ללא התחלה.
נשמה תאומה,אוצר,ילדה שלי
נסיכה,כך הוא קורא לי
ואתה עולם,שמים,יצירה
|
מתי עצוב מתי שמח
כאשר הן מגיעות,הן באות.
ואנחנו שוחים במעיינות הישועה
|
בנות בית,בהיכל המחשבות.
והן זורמות,ומתפתלות,מרגשות,
לא צפויות,חצופות.
לא מבקשות רשות
|
וידענו כי הדרך אלה החיים
וטוב או רע אלה פניות,
הניקרות בדרכנו,לעתים משמאל
לעתים מימין.
האמנו לכל מה שאנחנו אומרים
החיים עבדו עלינו,לא תמיד
צעדנו במסלולים הנכונים.
מפה מעין מורה-נבוכים
ואנו בוכים,נופלים,קמים,מתחשלים,
שורשינ
|
וכאשר ארגיש קרוב מדי
אשלח לך חיוך, שיבשיל
תוך דקות לצחוק מתגלגל,
ואחבק אותך חיבוק גדול
כמו שמחבקים חבר,ידיד,
מאהב,בעל,אח קרוב
כמו שאוהבים בלי התחלה
בלי סוף...ואתה
|
זמן של חיים
זמן של מתים
זמן לא מובן
הזמנה לחיים.
|
חג לאילנות,ולך יש יום הולדת
הנה,ראי מה טוב.
שזרתי לך זר פרחים על הראש,
וכולם אמרו,כמה את יפה,ואת חייכת
הנהנת בראש.
ובאמצע החגיגה,בקשתי המלהקה,
שתשיר לך,יום הולדת שמח,
ואבא ישב בצד ובכה.
|
חופשי זה נוגע לא נוגע
חופשי זה ביחד ולבד
חופשי זה לחשוב ,עם מי
אתה עכשיו
חופשי זה ללכת כדי לחזור
|
עומדים מביטים
השתקפות
חיזיון תעתועים
|
חמישה חודשים בלעדייך
שרה שירים עצובים אודותייך.
מחכה מעת לעת
|
והוא שאל התינשאי לי
והיא חייכה,כלא מאמינה
הטלפון מצלצל אלי מגיעה
הבשורה.אני צוחקת נרגשת
והדמעות זולגות מבלי לבקש
רשות,כמו אחותי הקטנה,
|
קיימת בבוקר
בצהריים גם
מוחשית בין ערביים
אש יוקדת
שקיעה בארגמן
|
קיימת בבוקר,בצהריים גם
מוחשית בין ערביים
אש יוקדת,שקיעה בארגמן.
אתה כאן,ובחצות הליל
נפתחים שערי האגדה
היא מתפוגגת,מככבת
בחלומך...
ים של כחול
כחול של אהבה
|
ימים יוקדים כאלה
והלילות קרים.
|
כי מתוך החושך, ניתן
לראות היטב את האור.
|
ושיריה נמסים,כמו
כחול של שמיים
פותח לה שערי אגדה
|
כמו רכבת הרים
שנינו מתפתלים
בין תשוקה ומסתורין.
|
להרגיש כשאתה חושב
למרות שאתה
חושב שאתה מרגיש.
|
בין שפתיך
במעברי מחשבותיך
בין פחדיך
בשבועת תשוקותיך
|
שלוש בלילה ארבע חמש
מסתובבת מצד אל צד
עוד מעט בוקר עולה
מושיטה את היד לשידה
לוגמת עוד כוס תה
|
לכי אליו
אש בלבך
הצילי נפשך
ספרי לו,שראית
אותו מהלך בתוכך
|
לפעמים כשעצוב לי,אתה אוחז בידי
מביט שותק קשוב אתי.
לפעמים כאשר שמח,אתה צוחק מכל הלב
שותף אמיתי לאושרי
מפרגן חי את נשימתי
|
לפעמים הטוב כבר לא טוב
אז הרע כבר לא נורא?
אז מתה זה בעצם חיה
|
לפעמים כשעצוב לי,אתה אוחז בידי
מביט שותק קשוב אתי.
לפעמים כאשר שמח,אתה צוחק מכל הלב
שותף אמיתי לאושרי
מפרגן חי את נשימתי
|
מדבר אלי בפרחים,בין השתיקות
עוצםת"עיניים,מכסה טעויות
רוצה להיות.......................
מגניב נשיקה מתוך שינה
מכסה את כולי
במחרוזת הבטחות ישנה
רוצה להיות................
רואה את מה שאתה
|
מה לה עולמות
לשון יוקדת
תנועות סיבוביות
חוט השני
מתקדשת בביאה
|
ועוד מעט יגיע יום המחר.
והכל יהיה אותו דבר, פעם
אתה נופל ופעם אתה קם,
עדיין אוחז בשתי ידיך,
בגלגל המזל.מחכה לתורך
|
הכל היה כאילו לא היה
חיוך נפרם משפתותיך
הודפת אותך מעליה
|
עכשיו כבר ביחד
ושניים זה אחד.
מפשיט מחשבותיה
|
נפגשנו לפני כשנה
חלום שאהפוך למציאות
אמרת אתה.
ונותרתי עם המילה
|
בלי דעת
מתגעגעת
עת לבד
עת איתך
מרחיקה
מקרבת
גונחת
|
נוסעת במהירות על הגשר
אורות אדומים נגד הכיוון
נשמות הולכות
אורות לבנים מול הפנים
נשמות באות
וכולנו נוסעים על הגשר
הרי הוא הרגש
מביטה למטה,כבר לא פוחדת,
מה...לך תדע את הלא נודע
|
עוד יום ועוד שעה
מחשבה נטרפת לחלום
חלום מתעורר לתקוה
רסיסים של אהבה
|
נסיכה בלי כתר
רואים שקיעות
עוד אהבות להם
בסתר...........
|
רק נרקיס ריחני
עם לב זהב
עושה לך את היום
|
סוף העולם סוף העולם
אתה כבר לא מצב קיים
אנחנו בהתעוררות
צועדים בדרך
נוגעים בשער
האהבה
|
סוף העולם סוף העולם
מהדהד לי בלב
אפילו לא על דל שפתי
זה קרה כשהפסקנו לקוות
כשפחדנו לחצות גבולות
|
ספר לי עוד על אהבה
איך היא נראית,איך היא
רואה.מי זוכה בה,למי היא
|
אוירה של מסתורין,
כמו גלים של עננים
|
אותי בנשיקות כיתרת
מטר כוכבים ניתך מלמעלה
התעוררתי,וכאשר הגעת באת
שוחה בים מחשבותיך,רוצה אליך
|
ענף מיטלטל ברוח
גשם עז ניתך
מרווה שורשיו
מכה בו
רוצה לנוח
שלהי הקיץ
|
ובדלתי התדפק לו הכאב
סגרתי את הדלת בפניו
והוא הציץ מהחלון.
אל תעקור נטוע,צעקתי
|
השתקפות.מי אני ומהיכן הם מתחילים?
וכאשר אנשים הולכים ,לאן הם נעלמים?
ואם רואים מלמעלה הכל,כבר לא חולמים?
וכאשר רואים כאן במשקפיים ורודים
למעלה,השמים שלכם כחולים?
ובימים שעצוב לנו כאן,אצלכם מורידים גשמים?
|
רציתי לאהוב אהבה שונה
שתנגן לי שיר כמו בראשונה
וזה נגמר לפני הסוף
ואתה כבר לא קרוב
וזה יתחיל עם בוא האהבה
|
אהבה
חידת החידות
שאלת המשאלות.
|
לא זה לא משחק ילדים
היו מונחות על החזה
של היפה בנשים.
ספגו את מחשבותייך
את נשמת חיים האחרונה
ואני קבלתי אותן הביתה
|
ואתה כבר לא צוחק
השמש זורחת
כבר לא מספק
חשש בצל הממש
|
הציתה את החושך
כמה יוקדות עיניך
לחבק אותך
ולזכור ולשכוח,ולסלוח
|
כמו צמח בר
אתה שוכב בין
פרחים.
לא שייך אך מכה
שורשים.
|
תהיה לי שמים
אהיה עננים
תהיה דג במים
אהיה אלמוגים.
|
תפסיק לשנוא את עצמך
מה כבר נשאר לי לאהוב
בך.
|
השפתיים שלך מבקשות עוד לנשק
החיבוק שלך,יולי בתוך דצמבר,
יצריות ,תשוקה,מבשילה לחשק
כורכת את זרועותי סביבך
אומרת אמת שהכבידה,ובך פגעה
ואתה עלם-חן,עולם ,נאלם
ועל לבי העיב ענן
עם לכתך סתיו ,מעונן
כבר לא שמים בתכלת
טיפות זולגות
|
נצבת על סף דעתי
ולא יוצאת ממפתן דעתך
|
|
|
אני לא אשם. רק
נתתי הוראות.
אדולף |
|
