|
גל, יליד כפר-סבא, גדל כילד-טלוויזיה נורמלי למדי.
בגיל חצי שנה הלך על ארבע.
בגיל עשרים הולך על שתיים.
בגיל עשרים וחמש הוא יעוף.
פתאום הוא עולה לו, מהתחנה למטה, עם שפם מוזנח וחיוך מעצבן, מר
אמת עולה לו, משלם על כרטיס לחג'בי, ומתיישב - מולי!
מר אמת מסתכל על כולם, מסתכל עליי, ומחייך. זה הטריף אותי.
|
המילים שיצאו טהורות, כי כל מילה
היא חיים ומוות.
כה אנושי! כה אנושי!
בתחנת משטרה, רואים ילד יפה.
|
אנא, בכח, כי אין לי דבר
שאני שקט כלבנה המוארת
שטרם דיברתי בשפת האהבה
|
באתי אליכם, גאה ובטוח.
אבל אתם
אתם הרגתם אותי.
|
וגם את הסבים והסבתות שלי
את הבגדים שלכם אני אוהבת
וגם את הפנים שלכם
|
מקום
בו לשתן בבריכה יש צבע מסגיר
וילדים קטנים
לוקחים ונטולין
באמצע הצגה
של הבימה.
|
הכל בראש שלי.
אני יוצר העולם, הכל פועל למחשבתי, אבל..
מבזה את תפקידי.
איפה המלאכים שהתהלכו איתי?
למה הפכתי? האמונה נעלמה בעשן הסיגריה,
|
|
יש תמונה?
אגף רכוש במשטרת
ישראל עורך
בדיקת פתע ב-ICQ |
|