|
ולפעמים אנחנו כל כך אבודים
זוחלים על גחוננו, מבוססים בבוץ.
מחפשים את שאבד לנצח.
|
ובזו המקלדת לחשתי מילות אהבה במסר מיידי.
ומול המסך הזלתי דמעה שענית לי, גם אני.
בגעגועי הקשבתי לשיר ששלחת, מתי תהיה לידי?
|
בלי מבט בלי ליטוף היכנס
פתח את דלתי בקלות
כאילו הייתי ביתך
ואני אכן ביתך
|
בא אלי
כאילו היית זר
פיתה אותי במילים מתוקות
שלח לי שירי אהבה
|
בעיר יגעה
חדר ריק ואפל
וריח של צבע טרי.
על שמיכה דהויה
|
גל גדול עבר ואני בו נלכדתי
נהנית מכוחו האדיר ואני לא מתנגדת.
גל גדול עבר הרעיד וטלטל והקציף.
|
בא היכנס עכשיו
נפתחו שערי גן עדן
אלוהים לא רואה,
מותרים מותרים פירות מתוקים
|
איפה אתה אהובי האובד
חולמת אותך רענן ונקי, בושם עדין מתבל את גופך.
|
גשם טפטף ונרטבנו קלות.
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה
ונהרות לא ישטפוה
|
חיי שזורים רגעים רגעים,
והרגע הזה הוא אתה.
וגם אם אותך אפספס לתמיד
עדיין תהיה בי לעד.
|
בסתיו מכים הגעגועים, כל כך מכים
הרוח נעימה והים שקט אני כאן ואיפה את?
והשמש רכה כבר לא מכה בחומה.
אולי אם היית שורדת את הקיץ הנורא ההוא, הסתיו היה מרפא
|
באת אליי מהים אהובי
עם שמש סתווית הופעת
ההיה זה הים שאהבתי כל כך
או היית זה אתה
|
בתוכי סוסים צוהלים
רעמת תופים
נהרות שוצפים
גבר בי מרנן
|
לאן את חותרת? שאל אותי רן,
את בדרך לשום מקום.
אני שחיינית, אמרתי לו
בדרך לניצחון.
|
ושוב ראיתיך, עדיין יפה,
אך לבי לא החסיר פעימה.
מתבונן בעיני כאילו שואל,
האם את עדיין זוכרת?
|
ואני פה כמו פרח ביישני
מוטה לאור השמש פותח עליו
רק לך אפתח בערגה
תשוקתך משקה בי
|
היו לנו המילים שלנו שאמרנו זה לזו ורק אנחנו הבנו
מין ראשי תיבות כאלה או חלקי מילים כאלה
או משפטים חצויים
והיו לנו את אותם שירים שלנו ששמענו יחד
ששלחת לי. ששלחתי לך , והיה ים והיה מדבר
|
חבל שלא גרתי קרוב אלייך, היינו נפגשות כל יום וכל זה לא היה
קורה .
וחבל שלא הייתי לידך כשגזרת על עצמך גזר דין מוות, אני הייתי
סנגור עבורך, וכל זה לא היה קורה .
וחבל שלא הייתי לידך בזמן ההוצאה להורג, הייתי ברגע האחרון
דורשת חנינה
|
|
|
אבל השאלה
האמיתית היא,
האם אתה היית
שוכב עם אבא שלך
בשביל להציל
אותו?
צאן מרעיתו
דורשות תשובה. |
|
