|
מי מחליט מה הוא אני
וכמה פנים לאותו אדם
חלק מקבלים צד כזה חלק מקבלים אחר
ולחלק אתה מפנה את הגב
מי יודע את תווי פניי יותר טוב .....המסכה או אני ?
הם הגיעו הביתה.
סיבוב... שתיים, המנעול נפתח ואיתו הדלת לביתם.
|
הוא ישב בחדרו. "הזמן עובר יותר מדי לאט..." חשב לעצמו.
טלפון. "בוא ניפגש".
"סבבה", הוא ענה בקול אדיש.
וכך הוא יצא אל הרחוב.
|
once again I'm walking to school
but this time you all will play by my rule
as I'm walking down the road
I memorize in my mind how to reload
|
נפלנו שנינו לתוך החשיכה
בליל ירח אדום זה, של אהבה, כעס ושנאה
|
הוא נחת עליהם ממרום
ובשבילו הם היו חייבים להקריב קורבנות
|
הוא גדול וירוק
ובתור שעשוע "בני אדם הוא ללעוס ולירוק"
השפה שלו קצת נוקשה וקשה ומלאת צרחות
אבל הוא אומר "שאת זה לאהוב בחורות"
|
מלאכת המקוללים היא לחיות בצללים
ולכתוב לאהובתם בלדה
|
אני לתומי הלכתי ברחוב
כאשר הבחנתי בך מתוך הרוב
|
רק בין הצללים הם צועדים הרוחות של הכבשים השחוטים
גם כאשר המנוס הוא ניראה הם יצעדו אל מותם כגזע גאה
|
מפנים אני מרגיש תהום עמוקה ונוראה
בתוכה אלפי נשמות מסתחררות בכאב כלפי מטה,
צורחות בכאב ובשנאה על הגורל הנורא
|
עובר מת בפח אשפה
ילדה התאבדה
אישה נרצחה
זקנה מתה שלא זמנה
כי צאצאיה לא דאגו לה
|
אני טועם בקצות אצבעותיי
את הבדידות שלי ושל חבריי
|
למרות שכוחי הוא רם
אני עכשיו שוכב קשור במרכזו של פנטגרם
במשך שבועיים שחטתי את אותו חתול
ככה זה שהמוח ש'ך אכול
|
מתוך ים של שקרים אנחנו נעלה ונשלוט בעולם
נמאס להיות השני הטוב מכולם
תצביע עם החרב לרקיע
ואת גורל הצבא השני תכריע
|
תתבוננו למעלה אל האלוהים
על איך השמיים הכחולים
לשחור הופכים
מקושטים באין סוף כוכבים
|
לא, אני לא אשאל אותך את השאלה
אני יודע מה היא הסיבה
ומה מניע אותך
|
זו לא הידיעה שאותי שברה
זו לא הילדה הקטנה
שבתוך עצמה כבר רקובה
|
משהו שהכנתי בצייר מתוך שעמום טוטאלי
|
|
|
מי זה בכלל התל
אביבי הזה?
שלמנאסר הגיע
מאוחר לעסקי
הסלוגנים. |
|
