|
 257915227 גל...
אחרי מספר שנים של כתיבה לעצמה הגיעה גל אל הבמה.
חברים שכבר כותבים בבמה עודדו אותה להגיע לכאן.
בימים אלה גל מסיימת שנת שירות ומתגייסת לצבא...
סיפוריה אינם מהמציאות, רוב הזמן...
מקווה שתאהבו!...
אני כאן, יושבת, דרוכה, כאילו מחכה שיתקשר כבר... אף אחד לא
נוגע בטלפון כי הוא צריך לצלצל...
|
שירה יצאה בריצה לכיוון המכונית החונה. היא ישבה בה ובכתה כמעט
שעה... היא לא העיזה לספר לאף אחד.. אסור! הם ייפגעו...
|
בלב הומה בשעת סערה,
היית לי שקט, כתף לעזרה,
הבטת עמוק, חייכת מעט,
הראת לי כמה לך אכפת
|
כשהמוזות ישנות גם ההרגשה קהה. כשהמוזות ישנות אתה לא באמת
יודע מה הצורך של הנפש שלך. היכולת לתקשר את הרגש, היכולת
להבין את דרישותיו של הגוף. הכל פגום. כאילו שאתה אדם אחר
פתאום. הכאב הוא לא אותו כאב, האהבה לא אותה האהבה... העולם
משתנה, ואתה?
|
שנים, שנים שאני מנסה להבין מה אנחנו עושים כאן.
שנים של עבודה שלא נגמרת אף פעם ושאף אחד לא מעריך...
זה שווה את זה בכלל?, כל האמונה והרצון שמניעים אותי מתגמדים
ליד כל האכזבות החוזרות ונשנות מהגוף המנוון הזה.
|
אף אחד לא שומע, אף אחד לא רואה.
אני יכולה לצרוח- לאיש זה לא משנה.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"לגעת!"
הגורו יאיא בסוף
ישיבת עורכים
מפרכת לגבי הסוף
של "אתה יודע
ואת יודעת בחפץ
חשוד אסור..." |
|
