|
"וכששאלתי מה זה, אמרו לי: ילדה, אל תשאלי דברים כאלה. אסור
לדבר עליהם."
"אבל, אבל... אני רוצה לדעת."
"אסור. לא מדברים. לכי לישון."
|
בא לי ילד
או ילדה
או שניהם.
|
יום יום, אני קמה לידך משפשפת את עיניי.
זה אמיתי?
מתחת לפוך, נעים לנו ביחד.
אתה מחמם אותי, קימורי גופך סוככים עליי.
אתה לא מבין כמה זה חשוב.
|
לא, אני לא רוצה.
לא, תעזוב אותי.
חבל שהמילים האלו לא יוצאות החוצה, ואם הן יוצאות
הכל כל כך חלש. והם... כאילו לא מקשיבים.
הם יודעים הכל.
|
חיים. מה חיים.
חיים. טוב, אז תחיו.
חיים. תיהנו.
שיהיו חיים טובים.
|
|
|
"...ואז החיילים
אונסים את הבנות
של הליצנים"
-סיכום "סיפורו
של ליצן", בלט
מאת פרוקופייב.
בחיי שזה מה
שקורה בבלט.
-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב. |
|
