|
האיש שאותו אני אהבתי
היה מתגורר בקצה המסדרון.
שקט היה, בקושי אמר מילה.
|
אל תבכי ילדה,
כי כשאת בוכה
את אל ליבי נכנסת,
ואת שלוותי הורסת.
|
זעקתי לאלוהים וביקשתי סליחה,
ופני כמסך עשן לבן מיד הלבינו.
כל מה שרציתי היה מקום לנחמה,
אבל זיכרונות פניך אותי העציבו.
|
זה סיפור על ילדה שהיכרתי,
ילדה שלא מפסיקה לבכות.
הילדה הזאת היתה מאוד דומה לי,
גם היא כמוני מסרבת לראות.
|
אהיה לבדי,
עם עולמי הצל.
אהיה איפשהו שם,
איפה שאותי אף אחד לא רואה.
|
תגיד לי למה דרכינו משתנות,
תגיד לי למה הפחד בי נוגע.
כשהזמן רץ והעיניים בוכיות,
למה לא אמרת שאתה מתגעגע.
|
|
|
