|
הגוף של גל עד נולד בשנת 1984.
האני שלה נולד ב-2005 בנתיבי איילון, ממש מתחת לגשר
ממנו זינק גופה שניות מעטות קודם.
"להיות קיים הרי זה כך-
לשתות את עצמך בלי צמא"
ז'אן פול סארטר
צעקתי מייסרת
אך מלבה את השקט
|
מביטה בעיניים ריקות
איך נגוז החלום על תקווה
איך מתוך חלומות כה רבים
נותרה אצלי רק אכזבה
|
בין שבבי התקווה
לבדידות המכאיבה
|
ויש ששורה עלי מוזה -
במשיכת קולמוס אפרוק מטענים
|
התהום שוב פוערת את פיה
ואני כבר עומדת בסף
עוד רגע אצלול אל תחתיה
וחלון התקווה אז יוגף
|
לו הייתי מוצאת פורקן לנפשי
אם הייתי מוצאת תעוזה
|
מבחוץ היומרה
נאבקת בחלום,
בתוכי החלל
כבר הביס ת'דיכאון
|
|
|
הייתי רוצה פעם
אחת, להרגיש איך
זה כשמציגים את
הסולגן שלי
בעמוד הראשון
בבמה, שולף
הסלוגנים- אתה
מוכן להתחשב בזה
בבקשה..?
אחת בתחינה
למרסלוס שרת
הבמה לכמה רגעי
תהילה. |
|
