|
מעבר לפינה צץ לו פתאום אלינסקי. עץ האזדרכת והדקלים בגינת בית
הספר הטילו על פניו צללית מוזרה. הוא ניגש אליי באיטיות
והתיישב כאילו בפיו בשורה חשובה. כל אותה העת שישב איתי שם תחת
עצי האזדרכת והדקלים בגינה לא יכולתי להפסיק להסתכל בעיניו
הירוקות
|
|
|
אם
אין
אני
לי
-
מילואים
לי
.
אני.
לתפארת מדינת
ישראל. |
|
