|
כאב לו לראותני רגוע, נינוח,
קורא ליומי מחדש להאיר.
הוא אהב את הסער, את הקור,
את הרוח, את לוחשי בלילות: "איך פתאום יום סגריר?"
|
יאיר נאנח, הסתכל על הכותרת בעיתון, ונאנח שנית. מה שכתוב שם
היה: "סוכנת בכירה בשירות משרד ראש הממשלה הותקפה אתמול מינית
כאשר חזרה ממבצע סיכול ממוקד כנגד מחבלים."
|
אני עוד לא החלטתי מה לעשות, אבל כשאהובתך בת 56, היא כבר לא
מושכת כמו בת 17 וכבר אי אפשר לעשות איתה דברים שאפשר עם בת
20. אבל אתם יודעים מה? אני אוהב אותה, ועוד מעט יש לה יום
הולדת, אז אני מקווה שאצליח גם הפעם להפתיע אותה.
|
כמובן שהצד הטוב ניצח, מאות אלפי דולפינים פרסיים ארסיים תקפו
את שטחי סוריה וארץ הקודש. בעוד הנוצרים רודפים והורגים אחד
בשני ללא רחם מכיוון שבדיוק אז התלהט ויכוח נוקב בין הזרמים
הנוצריים השונים האם הדם ששותים בכנסיה הוא דמו של המשיח או
סתם מיץ אשכוליות
|
כשהגעתי לצו הגיוס הראשון, לא היו לכך שום סימנים מקדימים
(למעט התקרית עם מצ"ח והמראיינת). הייתי בתיכון, והעתיד נראה
ורוד. לא ורוד סליחה ירוק, צבא אתם יודעים.
|
עצוב לי מאוד,
ורע פה וקר.
למה לחיות בעולם,
כה אכזר?
|
הם ירדו אל השאול,
בידיעה ברורה.
הם עמדו ללא חת,
עד ניתקה נשימה.
|
זה בא בתקופות,
בדיוק כשנקשרנו.
כן, זה בא בתקופות,
לזה לא התכוננו.
|
את היית כל כך אוהבת,
לך נשבעתי אמוניי.
וסודי כאן אספר לך,
מול דגלך נולדו שיריי.
|
מתירנות סוחפת,
אהבות נעורים.
בחצר עץ אשוח,
נסחף בכיוון הרוח.
|
ברחובנו הצר,
גר מחשב אחד מוזר.
הוא יושב במקומו,
ולא עושה דבר.
|
|
|
