|
ילידת 88'.
רק עוד זכר צבעוני לאור שהיה,
ודממה.
|
הבוקר, הגיע השחר
ומתח צעיף אפור על עיני הכל,
ודרך מסך טיפות הגשם
נמסו קוי מיתאר הנוף
ונזלו, מהצד השני של החלון.
|
אחרי הכל,
איזה רוע טמיר כבר יכול להיות
בשלוליות?
|
רק התרנים
עוד מתנודדים ברוח.
|
יוותר מאחור רק רסיס זכרון -
ובערב הבא יתחיל שוב הכל.
|
תכווץ, תכווץ את האף
תעצום את העיניים חזק,
שהגבות שלך כמעט ייפגשו באמצע.
במילא זה כמו לאבד את האחיזה
ואז לטבוע.
|
ואתה מחייך אליי.
קוטף מצד הדרך
פרח זכריני כחול וקטן,
ומושיט לי בעיניים מוארות
של ילד מאושר.
|
|
|
וכו אמר
זרתוסטרו לאנשי
הבמה: תיצרו את
העל-סופר! |
|
