|
ציירת לי אהבה בין הדפים.
לקחת מכחול ושלל צבעים
ועל דף חלק לבן,
פרחו להם פרחים בשלל גוונים בגן.
|
אנו נולדים אל תוך מסע,
מסע אל המוות.
מצאתנו לאוויר העולם,
נושאים על גבינו שק ריק
|
לא כלו עמקי מאווייה;
כאותה לבה מתפרצים געגועיה
עד לתפארת השחקים
תבקיע בעוז החיים
|
אבחת סכין
משסעת, מבתרת
שרידי אהבה
מתפזרים ברוח
|
|
|
דוסיות הולכות
בבגדים צנועים
למען לא יתפתו
הגברים לבצע בהן
את זממם.
לא יותר פשוט
ללמד אותן קונג
פו?
זוזו לסטרי,
אנתרופולוג
סנילי |
|
