|
אם צורת חיים בלתי-מוגדרת מגדירה את עצמה עצמית
כצורת חיים בלתי-מוגדרת, האם עדיין מדובר בצורת חיים
בלתי-מוגדרת?
ועכשיו היא מצאה את עצמה על הגשר הישן, ובהתה במים כאילו הם
הזכירו לה משהו שהיא שכחה לפני שנים רבות...
|
הרעיון פגע בי כמו רעם ביום בהיר - למה לא, בעצם, לסרוק את מפת
ה-DNA הכוללת של אדם מסוים, לתקן בה עיוותים גנטיים קטנים,
לגדל את הגוף מחדש למצב תחילי ואז לבצע השתלה מלאכותית של
הנשמה של אותו אדם בגוף החדש?
|
כמה זמן אני כבר לכוד בתוך האשליה הזו? לא נראה שלזמן יש
משמעות כאן... לא נראה שלמשהו יש משמעות כאן. מראות בתוך
מראות, השתקפויות בתוך השתקפויות. מה לכל הרוחות הם מנסים
להגיד לי?
|
בתי עלמין הם דוגמה משונה מאוד למעגל החיים - מחד, זהו ביתם
הנצחי של המתים, אולם מאידך, מעטים הם הימים בהם אין ולו שמץ
של תנועה של ההולכים והנושמים בהם...
|
הוא חייך חיוך עצוב "מדהים, איך שאנשים לא מזהים אותי היום. נו
טוב, אומרים שנגמר עידן הרומנטיקה, כנראה שצודקים. נו טוב..
בקשר למי אני, אתה יכול לקרוא לי קופ. זה יעשה לשנינו את החיים
יותר קלים."
|
הוא הציג את עצמו בצורה מאוד מכובדת, והושיט לי כרטיס ביקור
מסוגנן.
"לוציפר דיאבלו, מלאך של בור תחתיות ושות'". הוא אמר לי שהוא
בא אלי בחיפוש אחר ייעוץ משפטי.
|
הפקידים הזוטרים הודיעו בכובד ראש שבכל הכנות, הם ניסו לשכנע
את הערכאות הרלבנטיות, אבל הם מצידם הודיעו שהפרוייקט האחרון
שהם ניתקו ממנו את התקציב החליד בצורה איומה ונוראה, ושמערכת
השמש אינה מוכנה להיות אחראית לעוד גוש של חלודה במסלול...
|
אי שם, מעבר לאופק, בין האור לחושך, על אותו קו גבול דק בין
כאוס וסדר, בין שקיפות לצלילות, בין אינסוף חיובי לאינסוף
שלילי, שוכן לו עמק קסום בו שוכנת אחרונת הדרקונים שעדיין
נותרו בעולמנו.
|
ויהי ערב, ויהי בוקר, וזהו. אין יותר. כל דברי ימי האנושות
משחר היותה ועד היום, יחתמו היום, והלילה יהיה הלילה האחרון
שלפני הלילה הנצחי.
|
היו כאלה שקראו לה המכשפה של ראש ההר
נכתבו עליה סיפורים שהיו כבר מזמן לאגדות.
|
ההשראה, כך נראה, היא מחלה כרונית המאופיינת בהתקפים
כמו אפילפסיה, רק באופן טיפה יותר מושך, ועם תוצרים טיפה יותר
יפים.
|
... אומרים עליהם שהם קיימים רק כדי לציית, ושאין להם רצון
חופשי
אבל אי אפשר להסתובב ליד בני אדם במשך כל כך הרבה שנים
בלי ללמוד מהם כמה דברים...
|
ברגע אחד שקוף
של מבט עמוק
|
וכל אלו הם רק תפאורה לחלום של שנינו
שני חצאים
של אותו השלם
|
"מעבר לגבול האחרון שוכנים חופי האי שפיות
חופים של חולות שיש בגוונים ירוקים-כחלחלים
שם הזמן עובר במהירות אך גם באיטיות
ולא ברור היכן נגמר החול והיכן מתחילים הגלים..."
|
תמיד זכרו לכם
כשאתם מרגישים
|
וככה עוד יום עובר
אולי פחות, אולי יותר
מרוב שגרה אפשר להשתגע...
|
|
|
ואהבת לחמניה עם
שוקו
גיריצ'ק עובר
ברבנות |
|
