|
זאב זקן אחד ישב בפתח מאורתו וניסה להתחמם בקרני השמש האחרונות
שלפני השקיעה. באור המאפיר שעלה מהאופק היה מראהו מעורר רחמים
ודהוי כעלה בשלכת.
|
אחרי המשגל אין העין יכולה לשאת עוד
את הכאב שבמבט.
|
אילו יכולתי מיוחם
לשרוט בגופך שרט
לשרטט את דמותך מחדש
|
כלאוני בלי אוכל כי לא ארעב
למצער לא אמצא את האוכל
אשר אוהב,
|
את מתעוררת כל בוקר
עצבנית כמו פקיד שומה רגוע,
חושבת, שכל העולם
חייב לך -
|
השאלה הזו כבר לא מצפה לתשובה
דומה השלימה כבר עם היותה
בלא מענה
אין לה צורך במילים.
אין לה צורך בהסברים.
|
ברכה רוצה להתמלא ולהתמלא ולגלוש על גדותיה ולהציף
עולם באהבה
|
היכולה את לאמוד את המרחק
בין שני כוכבים בלילה אפל
היכולה את להחליף מילה עם
מי ששכח לדבר
|
כל בוקר השמש זורחת לי במזרח
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
