|
אני שם ולא שם
ואז - זה נגמר
והכל בקצב אחר
|
מחפשת את העיניים שלך שיחזירו לי מבט
אבל העיניים קרות, זרות, זה לא אתה
הלילה יורד ואני שוב לבד
|
כאב
אני חיה
החיים, הם הם מגרש ההזיות שלי
הכאב - נגיעה במציאות
|
בסופו של דבר הצלקת גדולה ומכוערת, מזכירה לנו טוב טוב, מי או
מה פצע אותנו
והלב שלנו, כמה צלקות הוא כבר יכול לספוג?
|
|
|
על הכיסא ישבתי
וזיכרון לעצמי
כתבתי,
ישבתי ישבתי
וכתבתי בזמן
שלאאימייל
האישור
חיכיתי..
חיכיתי חיכיתי
ומי לא בא?
מיכאל!
אחד מעוצבן
שרוצה שיאשרו לו
כבר את השטויות
שהוא כותב |
|
