|
 בעין טובה , הכל בעין טובה ... |
בס"ד
הוא כבר מבין שהכל בסייעתא דשמיא
"רוח ים ,
רוח, חול בשיער
קוצים בישבן
רק רציתי לנסוע לים
וכל היום נשארתי כאן"
|
ככה זה תמיד כשהוא הולך לבית הספר.
מחשבה ראשונה ביציאה מן הבית
- מי אני עכשיו?
על מה שהוא ענה:
- היה אתה עצמך!
והמשיך ללכת כאשר חיוך מרוח על פרצופו.
|
טיפה אחת של עצב שנצטברה ונהייתה כה רוויה במשך כל היום המשוגע
הזה
|
ואם כך , אז כל כך הרבה לבבות,
פשוט רבבות
ואצל מי הוא נפתח ?
|
הייתי רוצה לקפוץ אופטימי אבל הולך כפוף
אוף ! אוף ! אוף !
בא לי לעוף !!!
|
ואז נדלק האור בחדר
כטפיחת כתף של חום
ואז נפעם הלב כלכת
האיש בשדה החום
|
מלכות של לבד, מלכות של חופשי
מלכות של ביחד
אגב, זה באמת אני ?
|
מה את מתקשרת?
להגיד ששכחת להתקשר אתמול
קרה ויבשה כמו הספסל שאת יושבת עליו
|
לא פותח את העיניים
לא רואה את השמיים
לא באמת
רק בחלום
ולא רוצה אחרת
אדיש
פשוט לא ככה תכננתי את חיי
וכואב .
לאט ומתמיד.
|
אני רוצה ספרון קטן
ישן ומקומט
ספרון קטן עם כריכה שהייתה פעם קשה
ספרון שאולי אין לו ציור בחוץ וכמעט ולא כותרת
אבל בפנים מסופר על עננים לבנים בשמיי תכלת
|
פתאום נהייתי מודע איתה
מודע למילים שלא יוצאות לי מהפה
מודע לתנועות שעשיתי
|
זה לא נורא
החיים די קלים
מבחינת החיים
מנקודת מבטם הבונים, שכאשר אני זורם איתם הם אותי מחבקים.
|
הוא כבר נסע מזמן
לפני כשבוע
ועתה , אני עדיין מחפש מי אני
ולמה?
למה הכל?
איך?
|
הייתי רוצה לאבד כל מה שלימדו אותי
את כל מה שלמדתי עם הזמן
לא בכוונה , במקרה
|
מנסה לעשות מתיחות אך עדיין איפשהו ישן
במעמקיי העצב , בים דמעות שכזה
|
קורה לפעמים שאני מרגיש שהחיים שלי חולפים על פני ואני מנסה
לתפוס אותם בידיי החלקלקות, והם מחליקים ...
וכל הסוסים היפים הקטנים נעלמים מעיניי, ונשארים רק חיות -
האגו שמשוויצים בזנבים הצבעוניים שלהם, ואני מחפש את שלי ולא
יכול למצוא, הוא נעלם כלא היה .
|
אבל אל תדאג, וזה רק משחק
חמוד, וכשהוא יגמר נהיה שוב למרבד אחד,
של צבעים אינסוף, והשקיעה מאתמול בחוף.
|
עוד נפגש שוב
כשידך תהיה בידו של בחור אחר
ויד אהובתי בין ידיי
|
|
|
החיים הם כמו
צ'ולנט - בהתחלה
זה טעים, אחרי
זה, זה סתם
מסריח.
זה שמסריח גם
בלי צ'ולנט. |
|
