|
 בעין טובה , הכל בעין טובה ... |
בס"ד
הוא כבר מבין שהכל בסייעתא דשמיא
"רוח ים ,
רוח, חול בשיער
קוצים בישבן
רק רציתי לנסוע לים
וכל היום נשארתי כאן"
|
ככה זה תמיד כשהוא הולך לבית הספר.
מחשבה ראשונה ביציאה מן הבית
- מי אני עכשיו?
על מה שהוא ענה:
- היה אתה עצמך!
והמשיך ללכת כאשר חיוך מרוח על פרצופו.
|
טיפה אחת של עצב שנצטברה ונהייתה כה רוויה במשך כל היום המשוגע
הזה
|
ואם כך , אז כל כך הרבה לבבות,
פשוט רבבות
ואצל מי הוא נפתח ?
|
הייתי רוצה לקפוץ אופטימי אבל הולך כפוף
אוף ! אוף ! אוף !
בא לי לעוף !!!
|
ואז נדלק האור בחדר
כטפיחת כתף של חום
ואז נפעם הלב כלכת
האיש בשדה החום
|
מלכות של לבד, מלכות של חופשי
מלכות של ביחד
אגב, זה באמת אני ?
|
מה את מתקשרת?
להגיד ששכחת להתקשר אתמול
קרה ויבשה כמו הספסל שאת יושבת עליו
|
לא פותח את העיניים
לא רואה את השמיים
לא באמת
רק בחלום
ולא רוצה אחרת
אדיש
פשוט לא ככה תכננתי את חיי
וכואב .
לאט ומתמיד.
|
אני רוצה ספרון קטן
ישן ומקומט
ספרון קטן עם כריכה שהייתה פעם קשה
ספרון שאולי אין לו ציור בחוץ וכמעט ולא כותרת
אבל בפנים מסופר על עננים לבנים בשמיי תכלת
|
פתאום נהייתי מודע איתה
מודע למילים שלא יוצאות לי מהפה
מודע לתנועות שעשיתי
|
זה לא נורא
החיים די קלים
מבחינת החיים
מנקודת מבטם הבונים, שכאשר אני זורם איתם הם אותי מחבקים.
|
הוא כבר נסע מזמן
לפני כשבוע
ועתה , אני עדיין מחפש מי אני
ולמה?
למה הכל?
איך?
|
הייתי רוצה לאבד כל מה שלימדו אותי
את כל מה שלמדתי עם הזמן
לא בכוונה , במקרה
|
מנסה לעשות מתיחות אך עדיין איפשהו ישן
במעמקיי העצב , בים דמעות שכזה
|
קורה לפעמים שאני מרגיש שהחיים שלי חולפים על פני ואני מנסה
לתפוס אותם בידיי החלקלקות, והם מחליקים ...
וכל הסוסים היפים הקטנים נעלמים מעיניי, ונשארים רק חיות -
האגו שמשוויצים בזנבים הצבעוניים שלהם, ואני מחפש את שלי ולא
יכול למצוא, הוא נעלם כלא היה .
|
אבל אל תדאג, וזה רק משחק
חמוד, וכשהוא יגמר נהיה שוב למרבד אחד,
של צבעים אינסוף, והשקיעה מאתמול בחוף.
|
עוד נפגש שוב
כשידך תהיה בידו של בחור אחר
ויד אהובתי בין ידיי
|
|
|
אנה מוסרת שקשה
לה לגדול כי
קורה לה משהו
קטן וטוב. היא
גם מוסרת שאין
מקום אחר מלבד
עם רני בפריז
ושהיא בכלל לא
כמו כולם. היא
מחכה לכולנו
בשדות עם
המכונית
(האדומה).
המשינאיות. |
|
