|
זעקתי אל כחול הים המתנפץ ללא הרף
ופוצע את קו האופק הולך ושוב
|
גם אני אליו מתפלל
ואליה מייחל
ודממה
|
המוסיקה סחפה אותה אט אט
גופה כבר לא עמד בפיתוי
העפר שלרגליה רעד
זה שנים מספר שדבר אינו
|
אישה מפנקת אותי
וצעקה בוקעת את השמיים
פסנתר עדין ובס עמוק
|
הנה כנפיים ופתאום מלאך
שערים גדולים ש לעולם אחר
אולי שם אוכל סוף סוף
לאהוב אותך
|
פשטנו מעלינו את הבגדים
בלי לומר מילה
עירומים נכנסים אנו
אל לילה מלא נוגה
|
מצרצרים בכל כוחם וגם אני
ממגוון סגנונות השירה
מכל תהומות האהבה
וגבירתם מתמהמהת לבוא וגם
|
כי מה שווים הם החיים
אם אפלים כמו המוות בכבודו ובעצמו
אם הפחד להיכשל רובץ עליי כמו הכישלון
|
מתוך הלהבות חיוכים ואצבע מאשימה
חיוכים שמשתקים אותי מלהתמודד
עם פחדים גדולים
שמונעים מימני לקלל את אלוהים
|
זמן רב שאני מתחת לאדמה
נצח עבר מאז שהרגשתי אישה
והזמן לא עוצר
זמן זה דבר שתמיד ממהר
|
ויהי מקץ ימים רבים ודממה תיפול ע להעולם
וקול לא יישמע מקצה לקצה
ואומר אליהם:.......
|
עייפתי מלראות אותך
ולחיות בידיעה שאת כלל לא קיימת
עייפתי מלשרוד
ולחייך תמיד גם כשכל כולי קרוע מבפנים.
|
דקות אחרונות להביט
בציפור המזדקנת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ביום שגיל קופטש
יופיע בטברנה,
זה היום שאני
אכתוב בו את
הסלוגן הזה!
פקד צדי צרפתי,
כתב את הסלוגן
ב29/6/01, היום
בו קופטש הופיע
בטברנה,
ועכשיו כל שנותר
למר צרפתי, זה
לחפש דברים
נוספים שלא סביר
שיקרו, ולהתחייב
שלכשהם יקרו,
הוא יכתוב עוד
סלוגן, (אולי
ביום שהסלוגן
הזה יתפרסם, או
שאורנה ומשה דץ
יתארחו בפגישה
לילית עם קובי
מידן). |
|
