|
זעקתי אל כחול הים המתנפץ ללא הרף
ופוצע את קו האופק הולך ושוב
|
גם אני אליו מתפלל
ואליה מייחל
ודממה
|
המוסיקה סחפה אותה אט אט
גופה כבר לא עמד בפיתוי
העפר שלרגליה רעד
זה שנים מספר שדבר אינו
|
אישה מפנקת אותי
וצעקה בוקעת את השמיים
פסנתר עדין ובס עמוק
|
הנה כנפיים ופתאום מלאך
שערים גדולים ש לעולם אחר
אולי שם אוכל סוף סוף
לאהוב אותך
|
פשטנו מעלינו את הבגדים
בלי לומר מילה
עירומים נכנסים אנו
אל לילה מלא נוגה
|
מצרצרים בכל כוחם וגם אני
ממגוון סגנונות השירה
מכל תהומות האהבה
וגבירתם מתמהמהת לבוא וגם
|
כי מה שווים הם החיים
אם אפלים כמו המוות בכבודו ובעצמו
אם הפחד להיכשל רובץ עליי כמו הכישלון
|
מתוך הלהבות חיוכים ואצבע מאשימה
חיוכים שמשתקים אותי מלהתמודד
עם פחדים גדולים
שמונעים מימני לקלל את אלוהים
|
זמן רב שאני מתחת לאדמה
נצח עבר מאז שהרגשתי אישה
והזמן לא עוצר
זמן זה דבר שתמיד ממהר
|
ויהי מקץ ימים רבים ודממה תיפול ע להעולם
וקול לא יישמע מקצה לקצה
ואומר אליהם:.......
|
עייפתי מלראות אותך
ולחיות בידיעה שאת כלל לא קיימת
עייפתי מלשרוד
ולחייך תמיד גם כשכל כולי קרוע מבפנים.
|
דקות אחרונות להביט
בציפור המזדקנת
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
"יש חיים אחרי
ה-n"
חיה איגר, מורה
למתמטיקה, מטיפה
לתלמידים על
העולם הבא |
|
