|
מתנצל בנשיקה ובחיבוק קצר,
מוחק את שמה בפס עבה, שחור,
כך עבר עוד סיפור של אהבה,
חלפה לה החברה, העשרים ושלוש.
|
כשגופי יהיה כל כולו קר
מדיף אותו ריח עובש מוכר
|
שיר ילדים
על רכבות
ושאר ידידים
|
קחי לך אותי ,
שרפרף צמוק רגליים
טפסי ועמדי עלי
וראשך כבר בשמיים
|
קעקעתי את שמך על זרועי
אות אחר אות אחר אות
צרובה, חרוטה עמוק כדבעי
כאביי גיהנום - רק לראות
|
שני זרים הולכים ברחוב
דורסים בעקביהם את קווי המדרכה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תגיד לי, לא
נמאס לך?
מישהו שואל את
יעקב פופק אם לא
נמאס לו. |
|
