|
Sweet Poison
(רק) על עצמי ידעתי לספר. . . . .
ככל שעוברים הימים יכולתי להבין אותם פוחתת. האפשרות לפתוח את
העולם הסודי והקסום נסגרת בפניי.
לא לטעות, אני לא מתכוונת לעולם התחתון, בכל אופן לא מבחינה
תפעולית. עולמם התחתון של היצורים הלא ידועים גלוי יותר מהנראה
לעין. יש שטוענים כי הדרך היחידה להשגת אישור
|
הוא אוכל
הוא שותה
הוא עייף מלחשוב
|
אז מה עכשיו
אתה שם
ואני, אני כאן
|
הליצן הוא כאוב
בלבו המתבוסס
מצער
|
אך אם תיעלם פתאום
במילה אחת או שתיים,
לא אדע למה, איך
|
אני...
יודעת את עצמי
יודעת את נוכחותי
מודעת לקיומי
|
הם ידעו שהקשר ביניהם הוא בלתי נמנע גם בטוב וגם ברע.
מבט עיניו היה מהפנט, בעל לשון חדה כלהב סכין
איש עסקים ממולח הכובש כל לב מרוחק
|
מפחדת להכנע
מלאבד את עצמי
ממה שנשאר ממני
|
רוצה לדעת מה הוא חושב
מה הוא רואה כשהוא
רואה אותי
|
בחיבוקו המכשף
ובמגעו השורף
|
המילים מתמעטות, המילים פוחתות
הזרימה מדלדלת, וכך גם האמת
מתחבאת אל הכלים
מפחדת להגיד את המילים
חוששת, מלשמוע את הצלילים
הלא נכונים.
|
אל תדאג,
לא בוכה עליך
אל תשמח,
לא בוכה
|
זה רק עור,
רק בשר עוטף
בשביל מעט
חום
|
האויר מזדהם
ואנחנו צוללים
|
מתבוננת בו
הולך, מרצין פנים
מעמיד פני נראה
מבלי לדעת
|
מפחד להיכנע
מפחד להאמין
מפחד להרגיש
ולהישבר
|
אני יושבת מול המחשב מנסה לארגן את המחשבות שלי, את כל המחשבות
שרצות להן במוח נונסטופ פעמים.
|
ציירו לכם בראש תסריט: ספינה חדשה עולה על גלי הים הישנים, שטה
לה בביטחה על פניהם, הרעש היחידי שנשמע בא מהאויר, קריאות
השחפים ציוצי ציפורים כאלו ואחרות. מצבורי הדלק למרות מראה
הספינה המלבב, מתרוקנים אט אט, הפחמים נידחסים ועוזלים,ובאמצע
הדרך יש סלע ענק ועקש
|
|
|
אתה חי?
יגאל עמיר מדבר
לעצמו. |
|
