ליבי ליבי, שוכן לו שם, במעמקים עמוקים ורחוקים של יער מלא
בעצים המקיפים אותו מכל עבר, כשהרוח והחופש מציצים מכל מיני
ענפים שונים, והם לא מצליחים לעבור.
בכל פעם, כל תקווה חדשה באה, ומתקרבת, והיא כמעט שם - ואז
נגוזה. נעלמת.
קוראת, מעיינת, מנסה למצוא תשובה.
|
