|
 
שמנמן, קצת נמוך, עם עיניים חומות וקוצים קטנים. ואפילו זנבנב
קטן. פשוט בהמה. וכמו בטטת טלוויזיה, הוא ישב על הכורסה עם
הרגליים השולחן, פיהוק בלי יד על הפה ואמר בקול עצבני:
"נו, איפה הנעלי בית שלי?"
|
אז נכון שאני מושפעת מאוז, אז מה?
|
זה היה ערב סתיו טיפוסי, של סוכות. הוא ישב על הספסל ברחוב,
מביט בעוברים והשבים ומדליק את הסיגריה הרביעית שלו היום ומלמל
בקול משתעל מסיגריות: "חג שמח לי". העיניים האפורות שלו הסתכלו
לשמיים, מחפשות אולי משהו, ציפורים או עננים. אבל השמיים היו
ריקות,
|
זה פשוט מאוד.
כי את אישה.
|
"לא! לא! תעזוב אותי!" צעקתי לו, אך הוא לא טרח להקשיב. הוא
לקח אותי בנוקשות וכלא אותי בתא הקטן ההוא שם. צעקתי כל דקה
ושלושים, שיעזוב אותי
|
אני עוד זוכר את היום ההוא. עברו 30 שנה ואני עדיין זוכר.
זוכרים את המשחק ההוא שהיינו משחקים בכיתה ד', "שבע דקות בגן
עדן"?
|
If someone from above
Would let you wish your truly and only one wish
What would you say to him?
|
She shall find new serenity
Leading the forlorn humanity
|
אבא שלי אדם שמח
תמיד מחייך ושואל לשלומי
אני אוהבת אותו.
|
בוא נגסוס ביחד
תתקרב אלי, תרגיש את החום שלי
|
לפעמים היא מכה אותי
מחשמלת
כמו ברק קטלני
|
והוא היה מונח שם
העיניים שלו היו עצומות, הוא עבר דרך ארוכה ומעייפת
|
אתה משקף בעיניי סוג של שלמות,
אחת שאי אפשר לדמות.
|
|
|
בואו לדפיוצר
שלי אני מחלק
כסף לכל מי
שמשאיר אימייל!
חבר שלום במבצע
קייץ!
(ההשתתפות במבצע
אסורה על עובדיי
החברה, היוצר
עצמו וכל משפחת
במה חדשה כמו גם
מי שלא מבין
הומור ומצב
כלכלי בקקט שלא
יגיע! אנשים
שיודעים איך
בדיוק עושים דף
יוצר גם מוזמנים
כי עדיין אין לי
אבל זה בסדר לא
לדאוג נעבוד
בבארטר). |
|
