|
כשהתקין אחרון האבירים
את הראשון בסוסים לקרב,
הוא כבר ידע
שרומחו וצלעותיו ישברו
אך דבר לא יתנפץ.
|
משהו בפנים אומר לך
להסתכל בך שוב.
|
הוכרעת
מביט אחור, עוצר ממנוסתך
טיפת זיעה אחת קודחת
חור בעפר רגליך
|
כל מילה משחיתה.
את שלמות הדף הריק.
|
עוז בידך וגבורה בימינך
אסוף אליך
בידך הנותרת את הראויים לרחמים.
|
|
|
"....כמה שניות
לפני שנפחה
נשמתה חשבה על
כל הטעויות
שעשתה במשך חייה
ואז חשבה כמה
טפשי מצדה לחשוב
על כך ברגעיה
האחרונים..."
מתוך הספר
שמעולם לא
כתבתי. |
|
