|
כשהתקין אחרון האבירים
את הראשון בסוסים לקרב,
הוא כבר ידע
שרומחו וצלעותיו ישברו
אך דבר לא יתנפץ.
|
משהו בפנים אומר לך
להסתכל בך שוב.
|
הוכרעת
מביט אחור, עוצר ממנוסתך
טיפת זיעה אחת קודחת
חור בעפר רגליך
|
כל מילה משחיתה.
את שלמות הדף הריק.
|
עוז בידך וגבורה בימינך
אסוף אליך
בידך הנותרת את הראויים לרחמים.
|
|
|
סרוג לי ואסרוג
לך.
חוג הכיפה
האדומה. |
|
