|
רעיונות ופנטזיות !
ומה אם כולם באמת קרו ?!
עיניי פקוחות, אני רואה את כל הפנסים מעלי, מרגיש את כל
המכשירים והמחטים התקועות בגופי, לא! תנו לי לחזור לשם!. (לא
אל תתנו לבן שלי למות!) (תוציאו מפה את האמא! אני לא יכול
לעבוד ככה).
|
לפעמים כשפוגשים אותו, חושבים שהוא דבר טוב.
חושבים שהוא מעניין, אנושי, אמיתי.
הוא כמו פרפר, כשרואים אותו ישר חושבים שהוא נראה מדהים,
אבל למרבה הצער פרפרים מתים מהר,
וגם הקסם הזה מת מהר.
|
האקדח תמיד היה שם,
הוא רק חיכה לזמן הנכון להגיע;
הכדור רוצה בך כמעט כמו שאתה רוצה אותו,
וכ"כ קל לרצות אותו,
כ"כ קל לקבל אותו.
|
באותו יום הרגשתי כ"כ הרבה כאב, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
חשבתי על כמה שאני אוהבת אותה וכמה שאני כועסת עליה, ואז ניצתה
בי אש נוראית.
|
רואה את ידית הדלת,
מפחד לפתוח אותה ולגלות איך העולם נראה כעת.
למרות הכל העולם נשאר כמו שהיה
ואז הבנתי שזה יום חיי האחרון.
|
אין לי איך לעזור לך,
אני סתם אבן.
סליחה.
|
יש אנשים שמתים לאט,
הם כועסים, עצובים, זועמים.
|
הלכתם לפאב הזה בראשון ושם הוא הביא לך אבן כחולה,
בחושך לא ממש הצלחת לראות אותה, אמרת לו תודה נתת חיבוק למרות
שלא ממש הבנת מה כ"כ מיוחד באבן הזו, חייכת ושמת אותה בכיס.
|
נראה שכולם מחפשים את ההנאה בימינו, כולם מחפשים את הסמים
והסקס, אהבה זה מונח שכנראה קיים רק בדמיון שלי כי הוא בטח לא
קיים אצל אף אחד אחר.
|
במיטה הזו, אני זיינתי אותך.
במיטה הזו, שכבתי איתך.
במיטה הזו, עשינו אהבה.
|
לא נשברתי,רק רציתי בה יותר, התחזקתי, למדתי לעוף, חיפשתי אותה
מהשמים, שאלתי את הכוכבים, גם הם לא ידעו דבר.
|
מבט אחד הוא כל מה שדרוש בשביל שהיא תחזור לתפארתה, מבא אחד
יצית אותה מחדש והיא תחזור להתקיים בשיאה, כאילו מעולם לא
נקטעה.
|
פעם חשבתי שאולי עדיף היה שאני אתרחק ממך באמת כדי שכשאני אמות
לא תרגישי בכאב, אני אהיה סתם עוד אדם שמת.
אני תוהה אם תביני למה עשיתי את זה, תוהה אם תכעסי על עצמך,
תוהה אם תבואי ללוייה שלי.
|
ואין אף חיבוק ואין אף נשיקה שיכולים למשוך אותי בחזרה
אולי השינה תחזיר אותי.
|
"ידידי יש דברים שעדיף לא לדעת, יש דברים שאסור לדעת".
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
טוב, הבנתי את
האטרקציה,
הולכים בשמש,
מזיעים, אח"כ
הולכים
במים, נרטבים
ובסוף
מתייבשים.
אפשר לחזור
לאוטובוס?
יעקב פופק בטיול
של החברה להגנת
הטבע. |
|
