|
פראני דירקטור, פיה מתוסבכת וילידת 1986, אוהבת
לשתות מוחיטו קובני ולהתבונן בשקיעה.
בהיותה חסרת כל שמץ של כישרון כתיבה, פראני מפרסמת
את כתבייה בכדי לזכות בהרגשת שחרור והקלה.
פראני חובבת ספרים, מוזיקה וחברה טובה.
לפעמים אני יושבת ומדמיינת שאה מת.
ואני שם.
וזה כמעט קורה.
יורק דם, בוכה, צועק. ולי לא נמאס אף פעם
|
מכורה אלייך,
לכאב, להשפלה, לאכזבה.
שונאת יותר משאוהבת, אוהבת יותר מששונאת.
ואתה מקלף לי את העור,
שכבה אחר שכבה.
|
"הולכת לבד בעולם מלא חלומות ובוחרת את המלאך הבא שלי..."
|
|
|
אם אני אבוא
לערב במה,
אתם מבטיחים לא
להפשיט אותי,
להלביש אותי
בתחתונים של
צועני זקן, לגלח
את שיער גופי,
לסמם אותי
ולזרוק אותי
לכלוב של
הקיפודים בספארי
ברמת גן?
אביה האיום
וחששותיו
האישים.
(אם זה קרה
לדודו זר זה
יכול לקרות לכל
אחד). |
|
