|
But the steps we take all leave footprints
Peter Hammill, Time Heals /
ועוד טרם נבחנתי
ולפני שכשלתי
|
אני אסביר לך מראש, פסיכולוגית עתידית שלי
אני אגדיר לך מראש מה הבעיה.
זה תקני? זה מותר?
|
ועד אז, רק שתיקה
קצת דממה זועקת,
קצת אי אמירה
עד שיעלו בי המילים
|
היום אתה חסר לי
אתה ולא אחר
|
געגוע
זה מטריף את דעתי
זה קצת כמו זעזוע, לא?
|
ראבק, כמה כאב
מה עשיתי רע לעזאזל
אמא!
|
ועצבות נעימה באוויר
ממתינה
שהחורף יבוא
השנה
עוד שנה
עד כמה נעים או בלתי נסבל זה יהיה
בהעדרך
בהעדר אהבה?
|
מחר בטח אהיה עייפה מספיק
מחר אצליח לישון
אולי היא צודקת
אולי זה דיכאון
אולי בסוף אני אתאשפז וזהו.
|
אם אין אני לי מי לי
הוא משפט דו כיווני
|
הרבה יותר מושכלת
הרבה יותר נבונה
והרבה יותר מפוחדת
וקטנת אמונה
|
החזרה הזו מרוקנת הכל
מצפיה, מאמונה
מכעס, מאמונה
מאמירה
|
יום גשום, נקי, הרחובות ריקים
יום של קצת מכל דבר
לימודים, עבודה, בית, אוכל
דיבורי חולין, צחוק
שיחות עומק קצרה, קריאה
ומחשבות
|
מעולם לא ראית את עיניי כך
עיניי החתול שכל כך אהבת
צרובות מיובש
שבא אחרי אין סוף דמעות
רשת נימים באדום לוהט
מתאחה עם משקעיי השחורים
שסביב עיניי
שבנשמתי
|
זו המילה שחסרה לי
זה הרגש שאבד לי
זו העננה בעיניי
|
במקום זרתוסטרא
לא הייתי טורחת לצאת מהמערה
|
אני אדם מסוגר.
לא קר. מסוגר.
אני מכניסה פרטים למרחב שלי
אבל אני לא נותנת שיגעו בי
לא יתר על המידה
כמעט ולא בכלל.
|
אתה כתבת לפני שנפרדנו
שאני חזקה ממך
שאני כבר מסתכלת הלאה
אני כתבתי שאני רואה בעניים פקוחות - בלהות
|
עכשיו אני כאן ממלאת פערים
והפער לא מתמלא
ועדיין לא שונאת עצמי מספיק בכדי
לפרק את הכל
|
יש דברים שניתן לסובב אותם
ולומר "הכל לטובה"
יש דברים
שלא
|
הבט
השמש עולה
ואתה עייף
וחסר אמונה
|
אם זוהי האתיקה שלי
לא כך היא הדרך
|
קווים חיוורים בדרך
לסתימת הגולל
|
שירטתי שלושה קווים עם המחוגה
לסגירת מעגל
אני בפרוייקט מודעות עצמי
|
|
|
מעניין אם מישהו
באמת קורא את
זה.. יותר
הגיוני שזו
מערכת אוטומטית
המנפה גסויות
ובוחרת
באקראיות...
אני מרגישה כמו
כוכב קולנוע
מודע לסביבתו
יותר מדי הבוהה
אל תוך המצלמה
וחושב.
בטח זה גם מנפה
ארוכים מדי אז
לא משנה. |
|
