|
Drifting in a field of hollowness,
Bathing in a pond of shame
|
זרע זרע,
חבוק גופי,
עטוף חלום,
בררן בזוי.
|
אני, ילד בן 4
ותינוק בן שנה.
השארת מאחור בעולם הדממה.
ברוש, פינוקי וקיפוד.
אולי אהיה
|
שכשך בתוכי,
פרוץ את הסכר,
אמיץ אחד!
|
- מי שם?
- זה אני.
- מי?
- אתה השני.
|
גבוהים,
זקופים,
גאים,
כך מתים האמירים.
|
את נפשי מכרתי,
בכורתי,
אהובתי...
מחמל נפשי.
|
קור רוח מטופש,
העדליות זקורות כעוז רוחי,
ערדליי נשחקו ותמו,
נקישת חיינו.
|
קלשוני הזעם
לא משו מפניי,
בעודי חווה פרכוסי עונג...
|
יוצא לטיול
לא מרבה לדבר
בימים אלו.
|
היא קמה,
קליפה חלולה,
שלה,
של מי שהייתה.
|
ופרח? האם יש שם פרח אחד?
אני בהחלט מקווה...
|
דורון קסום,
חבוי עמוק בתוכי,
רוטט,
שובת.
|
איך אתה יודע לגעת בדיוק,
תחת מעטה של סודיות,
מעבר לנפתולי הנפש,
מבעד לרגש, בעוצמה.
|
לאן נעלמתם?
רגעי חרדת שמא,
נפתולי האור בקצה המנהרה,
|
נצחיות
שאר רוח
עולם אפל
צפחת שמן מכזיבה
|
המאמץ כלה
והכשרון ארעי
מי הוא המכריע?
|
אגרטלים!
כולאים אותי,
לנצח,
כמו דג!
|
חיי -
חיי אור מכוסים בתריסים
|
אני מרחף מעל פני המים,
קוטף זכרונות נעלמים,
מוריד אותם מהשמיים.
|
שמש כמו שמש מעניקה לי חיים,
ותמירות כמו תמירות מסיקה אותי אל על
|
אינני אדם מושלם
עלה נידף וקופסת שוקולד
גיבור מלחמה
פציפיסט רדיקל
|
יש לנו שיר שמח ופרוע
שמח ופרוע
יש לנו שיר שמח ופרוע מדי
|
הוכה והופל
והוצלף ונשבר
כולם ידעו למה אף לא ידע איך
ניקז דמו ומת
|
"היה זה מרדף חסר פשרות"
קרא השדרן.
הרשע ניצח, זה הזמן לפנות.
את קולי לא שמעו-רק את קולו
|
דפנות ליבי הולכות ונסגרות
בעודי נסחף
אל המקום בו נוצרים רגשות.
|
החניקה הפכה לחיבוק.
הנגיחה-נשיקה.
סטירות לחיים -
ליטופים של שדיים.
|
כמו זיקית,
מביט סביב,
מטפס על עץ גבוה.
|
את ואני והים.
מיליארד כוכבים בשמיים.
יושבים וסופרים.
מחכים.
|
מרבד קסמים נשא אותנו,
חצי מבט, ליטוף, מגע,
שעטנו קדימה אל האור.
לא הבטנו לאחור
|
מאז שעזבת
הזמן עובר לאט,
ימים זולגים כמו מבעד לשעון חול,
ואני חייב להמשיך בחיפוש.
|
"היא תחזור לשגרה, אסור לוותר"
ציפור שיר נדודים
וקרבה של אחר
|
הטיסה נחתה, הנוסעים יורדים.
דוברי האנגלית משכימים קום
|
חושב עליה,
ועודני אוהב.
שט מגעגוע אחד למשנהו,
מצייר אשליות במוחי.
|
שורשך - תקוותי
געי בי!
געי בי ולטפי
|
קח פטיש, קח מקל,
יש לך פטישמקל!
|
מאסתי בכל ההדיוטות,
שלשווא מפתות, מתפתות?
|
הם אינם שומעים אותי.
אני לבד,
בעולם של צל ודממה.
חיקוי מעורר רחמים
|
בושם זול
מועדון אפוף עשן
תשלום במזומן
|
ארגיז אותו,
אצמיד סיכות למצחו,
אפתיע אותו,
אצבע שיערי,
|
אתמול קניתי
ציור של רנואר,
גדול, ישן,
יקר!
|
עזבוני בני ערלים!
גאולה שמיימית -
בדייה היא!
|
אבוד,
ביני לבין עצמי,
מחפש שביל זהב,
דרך גאולים
|
מצב אבוד?
תקרת שכר?
פטפוטי סרק מביכים.
|
כאשר אני שוכב לצידך,
תחת זכוכית מגדלת,
אינני מתיימר להיות מי שאיני,
כל פגמיי חשופים בפניך.
|
אני אוהב את אותם רגעים,
רגעים שבהם נעתקת הנשימה,
הזמן עומד מלכת,
כשאני מביט בך.
|
ראש מוטל ואין מביע
חברים חוששים ולא יודעים
הדאגה גוברת על החשש
מחליפים את המצעים
|
רותם דואגת לי,
תמיד חושבת,
שומרת עליי מרחוק,
מרחיקה את הנצים.
|
מתקיף,
מותקף,
מקריב את גופי,
על מזבח השיכחה.
|
הכה אותי במרץ,
ללא פחד.
שבור גופי!
|
זה הדם שלך.
למה לא זעקת?
מדוע אפשרת לי להקיז אותו?
איני מבין.
|
האם זו נחלת העבר?
אנחנו כבר מגיעים... אני מקווה.
|
|
|
דינגלינד
דינגלינג
זה לא שירה
והאמת גם לא
מוזיקה מקסימום
נסיון עלוב
להתקבל
לפסטיגל.
תחיה טבת מבקרת
מוזיקה מתה
(המוזיקה לא
היא, למרות שתוך
מספר שנים לא
מבוטל גם היא
זכרונה לברכה). |
|
