|
מאסתי מלהשתמש במילים ככלי ביטוי....
אך אין לי דרך אחרת.
אם אני לא מדברת, אם אני לא מגיבה לגירויים אני לא
קיימת.
אולי אני קיימת רק בתוך השירים שלי,
מציאות מדומה אם תירצו.....
חפשו אותי שם, אולי תמצאו נערה מאושרת ושמחת חיים,
ואולי תמצאו ילדה כחושה ופחדנית שמפחדת לצאת לאויר
העולם.
הפעם זה היה התור שלי, גם השם שלי היה שם בין עשרות השמות
האחרים
|
ואני ארגיש פתאום צורך לשיר.
כן, לשיר אני רוצה! secrets של מדונה, שיר פשוט מדהים.
הוא יהיה המנגינה האחרונה שאוזני ישמעו, הצלילים האחרונים
שגרוני יפיק
|
נשמתי נעתקה בראותה את היופי
שהטבע הציג לי היום בו הוא מת.
בנוף המושלם ההוא אין בו כלל דופי,
אך היום הוא אינו, העולם הטעוות.
|
מוקדש לאביעד ליפקין, הסיבה שלי לקום בבוקר, הנשמה התאומה שלי.
|
אדון אוגר היה סוחר
לכל חיה ביער היה מוכר...
|
נשיקתך רטובה ומרה
ומילותייך מנקרות בנשמתי,
|
ומה עוד אבקש
כשהכל כבר קיבלתי
באותו בן אדם
שפניו חסויים.
|
אני חיה וגדלה בצילך
כמו פטריה שצומחת בצל העץ.
אתה האויר בריאותיי,
התחושה בידיי ופעימות ליבי
והסדר הראשי בבועת השפיות שלי.
|
המיתרים יוצרים צלילים מאוד צורמים,
אני כלואה, עורי לבן כמו הסדינים.
ואת נפשי לשטן אשוב למכור,
כדי שבלילה אל זרועותיי אתה תחזור.
|
את, את לא יודעת מה את רוצה
את, אף פעם לא מרוצה
ותמיד כזאת לחוצה
|
הגשם השוטף
נשיקתך הרטובה,
וקצף הגלים
הבעתך העצובה.
|
גם כשאינך, קולך שומעת
גופך מתריס לו כנגדי
ואני כלום כבר לא יודעת
רק טוב לי שאתה איתי
|
היא ראתה חיים אחרים
הרחק מכולם,
שם באחד הפרברים
הריקים מאדם.
|
עוד בוכה, מתיישבת למחשב, רק הפעם!!!
רק הפעם אכתוב בלי להשאיר סימנים!
|
התתני לי בך ליגוע?
להתנות לך אהבים?
בין הצללים ברחת בשקט
אל המיה של ההורים.
|
גבולות מדיניים קובעים
ביזע בדמעות ודם,
רבים הןרגים לא מתפשרים
ומתחזים כולם.
|
כמו עלה שנושר
שעל הסתיו מבשר
אני חשה כאב עז
|
על כל פנים,
אם לפנים בכלל יש קול,
נותרנו שנינו לעמוד
לבד מול הנחשול,
|
אני רק עוד אישה ערומה לציור
מאלפי בנות שעוברות מהשירים למיטה,
ואני חשבתי בתמימות שאני היחידה.
|
מתאמצת כדי שאוכל בך להיזכר
ממצמצת, אולי דמותך תתהווה קצת יותר
מושכת את עצמי אל תוך העבר
שם אתה חי באמת ולא רק על נייר
|
לאוזני מגיעה מנגינה שלווה,
צלילי כינור ענוגים.
|
אני כמו זחל שנקלע בתוך קורי העכביש,
ורק טעות אחת קטנה היא שעלתה לי בחייו.
לא מנסה להתאבד אבל נשכבת על הכביש,
כמו תינוק שאביו אינו אסף בזרועותיו.
|
מחוגי השעון רוקדים את ריקודם המושחת
|
"הרבה הרוגים ופצועים"
מכריז בקול קריר ואופטימי
קריין החדשות המבוהל.
|
אלי, אני צריכה לדעת,
לנצור את הזיכרון , אולי כבר לא אספיק לגעת.
ולא תהיה יותר שלי בעצם,
כמו החול שלא פוגש בקצף.
|
כשאני חושבת עליך הראש שלי קצת כואב,
וכשאני בזרועותיך הכל מתחיל להסתובב.
הרגשה מסחררת סוחפת אותי,
ותחושה של אותופיה עולה בגופי.
|
יש אנשים ורודים
ויש אנשים שחורים
ויש אנשים...
ורדים שחורים
|
אם רק יכולתי לשפך את העצב שלי
לנהר של מישהו אחר.
|
האהבה מצאה מקום
בלבבות תועים,
אבל בסוף כולם חוזרים לתלם,
הרי כולנו ילדים של אלוהים.
|
צייר על גופי ואל תתבייש,
האם מעולם לא ראית גוף של בחורה?
|
רגעתי בכל פעם
שרציתי לבכות נורא
נהרות של דמעות
רטובות מכאב
אם כן, מהו שכרי?
|
העיקר לא לבכות
את הדמעות להסתיר
לסובב את פנייך
כנגד הקיר.
|
כשאתה מראה לי בחיבוק את פרצופו של געגוע
ומצחיק אותי עד מוות כשאני שוקעת בהרהורים.
כשאתה נושק לי על הבוקר ומלטף את שערי
כשאתה כותב על כרטיסי ברכה קטנים
ומדבר איתי בטלפון שעות על כל מיני שטויות
ומושיט לי את ידך כשלטייל הולכים.
|
אבוא לבקר פעמיים בחודש
אדליק לו נירות ואניח פרחים
וכל עשב שוטה אעקור מהשורש
אדבר אליו כאילו היה בחיים
|
לא,אל תלך
תחקה שאירדם.
נגן ניגון ושיר לי שיר
תשאיר מתלה
לתלות בו תקוותיי.
|
והוא, ישב לצד המדורה
וראה אותה נשרפת
על מוקד התשוקה, ובידיו המים.
|
אם מישהו בוכה כשהוא קורא את זה
אז קו השפיות שלי כבר מזמן נשבר.
|
מתמוטטת אל תןך שלולית דמי
בשאגת ניצחון
|
ברגע של חולשה אני נכנעת
ללב שלי שרוצה לאהוב
ואז בדיכאון אני שוב שוקעת
כי אהובי מבקש לעזוב
|
יחבק אותה שוב כמו פעם
ויפריח את שממת המדבר בתוכה.
היא רצתה שיחזיר לחייה את הטעם,
את עינייה הבוהקות מאושר, וחיוכה.
|
נבט על הכל מלמעלה ונצחק,
נתחבק ונצחק,
נתנשק ונצחק,
נהיה אחד ונצחק ונשכח.
|
אולי תוכל להיות זה שיחכה לי
להיות שם גם כשאתעורר.
תהפוך בחיי דף ועוד דף
כולם ריקים, הכל לשווא.
|
אתה נמצא כאן,
אני מרגישה אותך באויר,
ספק לידי,ספק בתוכי.
קוטע רגעים של סיפוק
וממירם בהבזקים של שכרון חושים
|
אני רואה את עינייך מאחורי האותיות
מזהה את הבל נשימתך בין השורות,
שומעת את צחוקך מתגלגל על המשפטים
נוגעת לא נוגעת בגופך החבוי בין הדפים
|
אותי בשירייך תיארת באופו כה אומנותי,
נבונה ומושכת עם אופי זנותי.
בשבילך,סקסאפיל
עוד פנטזיה רטובה,
שמתמסרת בקלות בשביל קצת אהבה.
|
מתקדמים לשום מקום
לא עומדים בשום תור
והמומחים היחידים שיש באיזור
מזייפים.
|
לנפץ אץ כל הבועות,
לזחול אל מחוץ לשוחות,
לקרוע מסמכים לפיסות של נייר..
|
לך ציירתי שמיים, כוכבים,
בית חמים באמצע שום מקום
|
כי ידעתי
שזאת עוד נשיקה בספירה לאחור
של הנשיקות.
|
מאז שהלכת, הרבה השתנה כאן
ואני כבר לא אותה ילדה
חשבתי שהפכתי לאישה
אבל טעיתי
|
ניצבת מעורטלת בבגדי הלבנים
מולך,
בוסר המתאווה לפרוח
בצל תשוקתך.
|
שורות על שורות של קוק וסמים
בעולם של מראות ותחליפים אמיתיים...
|
וכשהוא מת...
הוא רצה להיות בין זרועותי
אבל הוא מת לבדו
|
אלוהים אלוהים שמע נא תפילה
הנח לי לחיות ללא הגבלה.
תן לי הכוח להמריא ולעוף
שחרר את הנפש, חזק את הגוף.
הרשה לי לשתות את החיים עד תומם,
ולשי תן לי אור יותר מכל בנאדם...
|
כולנו בעצם בובות, צעצועים מרופטים ישנים וחסרי אונים
|
באותיות של קידוש לבנה אני מנסה לעשות את העולם הזה אחר.
|
|
|
"ראיתם פעם כושי
מזיין פיל ?"
"איזה, אפריקאי
או הודי ?" |
|
