[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 100094888 100094888
אל היוצרים המוערכים על ידי פייר סלוצקראל היוצרים המעריכים את פייר סלוצקר
מאסתי מלהשתמש במילים ככלי ביטוי....
אך אין לי דרך אחרת.
אם אני לא מדברת, אם אני לא מגיבה לגירויים אני לא
קיימת.
אולי אני קיימת רק בתוך השירים שלי,
מציאות מדומה אם תירצו.....
חפשו אותי שם, אולי תמצאו נערה מאושרת ושמחת חיים,
ואולי תמצאו ילדה כחושה ופחדנית שמפחדת לצאת לאויר
העולם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
הפעם זה היה התור שלי, גם השם שלי היה שם בין עשרות השמות
האחרים

יומן
ואני ארגיש פתאום צורך לשיר.
כן, לשיר אני רוצה! secrets של מדונה, שיר פשוט מדהים.
הוא יהיה המנגינה האחרונה שאוזני ישמעו, הצלילים האחרונים
שגרוני יפיק


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
"שושי" שלי אתה כל עולמי!

הרהור
נשמתי נעתקה בראותה את היופי
שהטבע הציג לי היום בו הוא מת.
בנוף המושלם ההוא אין בו כלל דופי,
אך היום הוא אינו, העולם הטעוות.

אהבה
מוקדש לאביעד ליפקין, הסיבה שלי לקום בבוקר, הנשמה התאומה שלי.

סאטירה
אדון אוגר היה סוחר
לכל חיה ביער היה מוכר...

ייסורים
נשיקתך רטובה ומרה
ומילותייך מנקרות בנשמתי,

אהבה
ומה עוד אבקש
כשהכל כבר קיבלתי
באותו בן אדם
שפניו חסויים.

הרהור
אני חיה וגדלה בצילך
כמו פטריה שצומחת בצל העץ.
אתה האויר בריאותיי,
התחושה בידיי ופעימות ליבי
והסדר הראשי בבועת השפיות שלי.

בלדה
המיתרים יוצרים צלילים מאוד צורמים,
אני כלואה, עורי לבן כמו הסדינים.
ואת נפשי לשטן אשוב למכור,
כדי שבלילה אל זרועותיי אתה תחזור.

ביקורת
את, את לא יודעת מה את רוצה
את, אף פעם לא מרוצה
ותמיד כזאת לחוצה

אהבה
הגשם השוטף
נשיקתך הרטובה,
וקצף הגלים
הבעתך העצובה.

אהבה
גם כשאינך, קולך שומעת
גופך מתריס לו כנגדי
ואני כלום כבר לא יודעת
רק טוב לי שאתה איתי

געגוע
היא ראתה חיים אחרים
הרחק מכולם,
שם באחד הפרברים
הריקים מאדם.

אכזבה
עוד בוכה, מתיישבת למחשב, רק הפעם!!!
רק הפעם אכתוב בלי להשאיר סימנים!

ביקורת
התתני לי בך ליגוע?
להתנות לך אהבים?
בין הצללים ברחת בשקט
אל המיה של ההורים.

אהבה
גבולות מדיניים קובעים
ביזע בדמעות ודם,
רבים הןרגים לא מתפשרים
ומתחזים כולם.

גורל
כמו עלה שנושר
שעל הסתיו מבשר
אני חשה כאב עז

ביקורת
על כל פנים,
אם לפנים בכלל יש קול,
נותרנו שנינו לעמוד
לבד מול הנחשול,

אני רק עוד אישה ערומה לציור
מאלפי בנות שעוברות מהשירים למיטה,
ואני חשבתי בתמימות שאני היחידה.

עצב
מתאמצת כדי שאוכל בך להיזכר
ממצמצת, אולי דמותך תתהווה קצת יותר
מושכת את עצמי אל תוך העבר
שם אתה חי באמת ולא רק על נייר

לאוזני מגיעה מנגינה שלווה,
צלילי כינור ענוגים.

אכזבה
אני כמו זחל שנקלע בתוך קורי העכביש,
ורק טעות אחת קטנה היא שעלתה לי בחייו.
לא מנסה להתאבד אבל נשכבת על הכביש,
כמו תינוק שאביו אינו אסף בזרועותיו.

עצב
מחוגי השעון רוקדים את ריקודם המושחת

כעס
"הרבה הרוגים ופצועים"
מכריז בקול קריר ואופטימי
קריין החדשות המבוהל.

געגוע
אלי, אני צריכה לדעת,
לנצור את הזיכרון , אולי כבר לא אספיק לגעת.
ולא תהיה יותר שלי בעצם,
כמו החול שלא פוגש בקצף.

אהבה
כשאני חושבת עליך הראש שלי קצת כואב,
וכשאני בזרועותיך הכל מתחיל להסתובב.
הרגשה מסחררת סוחפת אותי,
ותחושה של אותופיה עולה בגופי.

ביקורת
יש אנשים ורודים
ויש אנשים שחורים
ויש אנשים...
ורדים שחורים

אכזבה
אם רק יכולתי לשפך את העצב שלי
לנהר של מישהו אחר.

הרהור
האהבה מצאה מקום
בלבבות תועים,
אבל בסוף כולם חוזרים לתלם,
הרי כולנו ילדים של אלוהים.

ארוטי
צייר על גופי ואל תתבייש,
האם מעולם לא ראית גוף של בחורה?

ייסורים
רגעתי בכל פעם
שרציתי לבכות נורא
נהרות של דמעות
רטובות מכאב
אם כן, מהו שכרי?

עצב
העיקר לא לבכות
את הדמעות להסתיר
לסובב את פנייך
כנגד הקיר.

אהבה
כשאתה מראה לי בחיבוק את פרצופו של געגוע
ומצחיק אותי עד מוות כשאני שוקעת בהרהורים.
כשאתה נושק לי על הבוקר ומלטף את שערי
כשאתה כותב על כרטיסי ברכה קטנים
ומדבר איתי בטלפון שעות על כל מיני שטויות
ומושיט לי את ידך כשלטייל הולכים.

געגוע
אבוא לבקר פעמיים בחודש
אדליק לו נירות ואניח פרחים
וכל עשב שוטה אעקור מהשורש
אדבר אליו כאילו היה בחיים

בדידות
לא,אל תלך
תחקה שאירדם.
נגן ניגון ושיר לי שיר
תשאיר מתלה
לתלות בו תקוותיי.

עצב
והוא, ישב לצד המדורה
וראה אותה נשרפת
על מוקד התשוקה, ובידיו המים.

עצב
אם מישהו בוכה כשהוא קורא את זה
אז קו השפיות שלי כבר מזמן נשבר.

ייסורים
מתמוטטת אל תןך שלולית דמי
בשאגת ניצחון

הרהור
ברגע של חולשה אני נכנעת
ללב שלי שרוצה לאהוב
ואז בדיכאון אני שוב שוקעת
כי אהובי מבקש לעזוב

גורל
יחבק אותה שוב כמו פעם
ויפריח את שממת המדבר בתוכה.
היא רצתה שיחזיר לחייה את הטעם,
את עינייה הבוהקות מאושר, וחיוכה.

אהבה
נבט על הכל מלמעלה ונצחק,
נתחבק ונצחק,
נתנשק ונצחק,
נהיה אחד ונצחק ונשכח.

אולי תוכל להיות זה שיחכה לי
להיות שם גם כשאתעורר.
תהפוך בחיי דף ועוד דף
כולם ריקים, הכל לשווא.

אתה נמצא כאן,
אני מרגישה אותך באויר,
ספק לידי,ספק בתוכי.
קוטע רגעים של סיפוק
וממירם בהבזקים של שכרון חושים

אהבה
אני רואה את עינייך מאחורי האותיות
מזהה את הבל נשימתך בין השורות,
שומעת את צחוקך מתגלגל על המשפטים
נוגעת לא נוגעת בגופך החבוי בין הדפים

ביקורת
אותי בשירייך תיארת באופו כה אומנותי,
נבונה ומושכת עם אופי זנותי.
בשבילך,סקסאפיל
עוד פנטזיה רטובה,
שמתמסרת בקלות בשביל קצת אהבה.

ביקורת
מתקדמים לשום מקום
לא עומדים בשום תור
והמומחים היחידים שיש באיזור
מזייפים.

אמונה
לנפץ אץ כל הבועות,
לזחול אל מחוץ לשוחות,
לקרוע מסמכים לפיסות של נייר..

עצב
לך ציירתי שמיים, כוכבים,
בית חמים באמצע שום מקום

געגוע
כי ידעתי
שזאת עוד נשיקה בספירה לאחור
של הנשיקות.

יחסים
מאז שהלכת, הרבה השתנה כאן
ואני כבר לא אותה ילדה
חשבתי שהפכתי לאישה
אבל טעיתי

ארוטי
ניצבת מעורטלת בבגדי הלבנים
מולך,
בוסר המתאווה לפרוח
בצל תשוקתך.

ביקורת
שורות על שורות של קוק וסמים
בעולם של מראות ותחליפים אמיתיים...

גורל
וכשהוא מת...
הוא רצה להיות בין זרועותי
אבל הוא מת לבדו

אלוהים
אלוהים אלוהים שמע נא תפילה
הנח לי לחיות ללא הגבלה.
תן לי הכוח להמריא ולעוף
שחרר את הנפש, חזק את הגוף.
הרשה לי לשתות את החיים עד תומם,
ולשי תן לי אור יותר מכל בנאדם...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כולנו בעצם בובות, צעצועים מרופטים ישנים וחסרי אונים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
באותיות של קידוש לבנה אני מנסה לעשות את העולם הזה אחר.




גשם גשם
שובה גשם
שוב אל השדות
המחוקים ההם





צופל


תרומה לבמה





יוצר מס' 2457. בבמה מאז 2/4/01 15:05

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפייר סלוצקר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה