|
לאהוב. ברגע של חולשה, את עצמכם ולא אף אחד אחר
קיים משנת 85, נרקב בצבא כמו חרא- ג'ובניק
מת לעוף משם, צריך רק עוד 5 חודשים עד לקב"ן
חכו ותראו
הם היו כל כך חמודים, טובי לבב, ללא כל רשע, בלי חמדנות,
אכפתיים, ללא כל פשע, גניבה, אונס, סמים, אלכוהול, וכל דבר
שהורס את הבריאות...
|
קים נפטרה אחרי כמעט חצי שנה, הספקנו עוד להתחתן.
|
אמציה הלך לרגע לשתות בברזיה של הקיבוץ כשלפתע נכנסה בדלת
שולמית ואמרה לו שהיא לא אוהבת את הקונספט הזה של קומוניזם.
|
דורון החלבן לא רצה להיות חלבן, הוא רצה להיות דוור. יותר מכל
רצה דורון החלבן להיות דוור, אך כמו רבים אחרים הלך כרצון אמו,
והפך להיות חלבן. דורון החלבן, שונא את הפרות שמכניסות לו כסף
טוב לחשבון של המשק, אבל אוהב את ניצה, הדוורת, כי הוא אוהב
להיות דוור, אפיל
|
דני נסע לגרמניה לחודש עבודה ואנחנו תקועים פה לבד, הטלפון
מצלצל.
"מרק, תעזור לי, קר לי", הוא לוחש ואני מצטמרר. ככה זה לא היה
צריך להיגמר, לא במילים האלה, לא בגרמניה, ולא בלעדי.
|
...ענבל פרלמוטר שמתה עלתה לי למחשבה וביאסה טיפה, ואז איזה
כוסית באה, כמה שקיוויתי, לא יצא כלום...
|
כשחזרתי עם חברה שלי באותם ימים, חיכו לי הרבה הודעות ממנה,
ומהודעה להודעה כבר עניתי לה.
התחלנו לדבר שיחות שטות אני קורא להן. שיחות לחינם, בלי כוונה
ובלי משמעות לאף אחד מאיתנו, הרבה שטויות ובעיקר צחוק.
|
לפני כמה שבועות שמעתי שהוא מת...
|
השעה היא 4 וחצי לפנות בוקר והדממה יכולה להטריף.
הטלפון שלי מצלצל ואין לי כוח אפילו להגיש את היד לענות, מסתבר
שזו היתה טעות. הבחורה הכי יפה בסביבה רצתה שנצא או משהו כזה,
ואני פדלאה מפגרת שלא מושיטה יד כדי לענות...
|
נסענו שלושתנו,הוא שאל מי אנחנו וכאלה דברים ואז התחיל לספר על
עצמו,אמר שהיה המשיח
|
"קום כבר מפגר, צריך ללכת לבית הקברות" היא אמרה לי.
ממש לא היה לי כוח לזה, לכל האנשים המעצבנים שיהיו שם.
בסך הכל הם אנשים מעצבנים ורעים, רק שמאוד קשה לראות את זה.
|
מחר תיהיה מלחמה. יוני אמר לי באופן שולי, כאילו שזה משהו שיש
כל יום...
|
"טראנסים ובלאגן, זה כל מה שיש בהודו..."
"אבל אמא, גם את היית שם, אפילו יותר מפעם אחת!"
"אתה לא נוסע בלעדיי..."
|
גיא מת לו בבית חולים ואלון מחפש איזה הצ'יפופו מטורף ברחוב
|
אני לא רומנטיקן גדול שמחפש אהבה גדולה...
|
כוסאומו המפקד המזדיין מלמלתי
|
זמנים קשים רוחות צורחות,
בעיניו ישבו לו שתי מתות,
וכאשר הלכו הן לשלום,
נשאר הדוד לבד במרום
|
רגעי השיא שלנו היו דווקא באפלה המוחלטת, כאשר לעינינו נגלו
שבעת פלאי עולם משלנו, וייתכן כי אף יצרנו את השמיני...
לעיתים חושב אני, כי לא ייתכן דבר מה מבלי שיאששו זאת החכמים.
|
רגשות מתנפצים על קיר בטון סדוק,
מצב רגשי קר, כמו חד צדדי
|
כשהכל נבלע לבין המילים,
שורות קטנות של אהבה, שנאה, רגש נסתר,
|
צרצר לוחש לי לא לבוא,
אך כאחד אבוא אל מקומו.
|
הגורל הוא תירוץ עלוב לכישלון
|
שקט, דממה, כמו פס רצוף ואינסופי.
נשימות שקטות, כמעט מתות.
שתיקה הורגת כמו חץ,
ככדור מאקדח, שורק בקושי
|
איתך זה לא כמו עם אחרות את יודעת, שיש לחץ ואי נעימות...
איתך זורם לי הכל החוצה בקלות, איתך אני לא בוכה ואיתך טוב
לי.
איתך זה לא כמו עם האחרות את יודעת, בכמות האהבה שאני מרגיש...
|
סיגריה נדלקת,
ואת רק מתחילה לדבר.
שאכטה ראשונה,
כואב, אני יודע,
גם לי...
|
אני קורא ספר, מתוארת בו הבחורה היפה בעולם, ואת לא עולה לי
לראש
כמו חלום מציאותי עם בחורה שאני מזיין, ואת לא עולה לי לראש...
|
כשהלכנו לסופר, לקנות קונדומים בפעם הראשונה, זה היה בכיתה
ה'.
במליאה של השיכבה, שעת חינוך כמובן, הוציאו אותי כמו בכל שעה
כזו, רק שהפעם היה איתי חברי החדש, הקונדום...
|
הגיוני שמתחתי קר, ולא רק האויר, הימין והשמאל מתנגשים תמיד,
אפילו בצומת שלי, ואתם כנראה שלא שמתם לב. אני רואה שחור ונרדם
בלבן. כשהיא איתי, החדר מטונף וכנראה שאף אחד לא יכנס אליי,
ולא רק לחדר, לנפשי, אני הוא אחד שלא מובן, ולא נותן שיבינו
אותו, מצד אחד רוצה,
|
אהובתי, מי כמוך יודעת איך רק מלחבק אותך נופלת דמעה של אושר.
אהובתי, מתי כבר תביני שלא אהבתי כמו שאותך, שאי אפשר בכלל...
מרגע לרגע מתגעגע אפילו כשאת בדרך אליי, והמוח לא מפסיק להילחץ
כשאת רוצה משהו יפה ורומנטי כי אני פוחד שזה לא יהיה מספיק
טוב.
|
יוני, לא הכרתי אותך כל כך בתיכון, אבל ביסודי היינו חברים.
אני לא בדיוק מבין מה גורם לי לכתוב את זה, אבל קשה לי, וזה
מוזר, ואחרי הכל, כמוך, אני כותב.
|
ושוב אני חושב על כל הימים השחורים שהיו לנו, עם כל טיפת שחר
או בעצם שחור, ועם כל טיפת כנות או בעצם כניעה.
ולא מצליח לזכור רגעים של יופי באהבה הזאת, שלא הייתה כמוה ולא
תיהיה כמוה לעולם, כי היא הייתה שלא בידיעה, בתום, ברכות,
באהבה...
|
אני רוצה להיות מפורסם, אמרתי לאמא שלי כשהייתי בן שש...
השקעתי, למדתי משחק, דרמה, קולנוע - כל דבר שקשור בפירסום.
|
הכרתי פעם בחורה יפה, בשיעור קולנוע.
הכרתי פעם בחורה מטורפת, בחצר הבצפר.
הכרתי פעם בחורה יפה ומשוגעת.
|
מול פנים זה קצת יותר קשה, אני חושב לעצמי.
אבא שלי כבר לא יחזור, ואני כבר לא אראה אותו, לא אפגע ממנו
ולא אפחד ששוב יעקלו לנו את כל הבית. לא אעצום את עיני כל פעם
ששיכור עובר ברחוב ובבית קברות אני כבר לא אתרגש אם הדודה
תתחיל לבכות.
|
דמיינו לעצמכם - שמי שקיעה, ורודים כתומים,פשוט לעצור
ולראותם...
אגם כל כך שקוף, שברוח רועד עם מיליוני ניצוצות על גליו
הקטנים.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
אני סלבריטי?
קטונתי. אבל
תשאל כל ילד
והוא יגיד לך מי
זה אלון מזרחי.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
