[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








פיה במיל'

אל היצירות בבמה האהובות על פיה במיל'אל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי פיה במיל'
היא נולדה ביום שמש מואר
ככה פתאום יום שמש באמצע נובמבר גשום.
אבל אף אחד לא אמר שהשמים חייכו לקראתה
אף אחד לא שם לב שלא היו עננים שחורים בשמיים
לכבודה.
אף אחד לא הרגיש שאלוהים פינה לה חלקה קטנה של
מלאכים בגן-העדן/גהינום הזה שנקרא עלי אדמות.

חמש שנים אחרי הלידה כבר היתה בת 20
עשרים שנים אחרי שנולדה למדה להיות בת 5
ורק אחרי 22 שנים כאן, זכתה לגלות את חלקת המלאכים
שלה.
לא מתוך העצב, לא רק בכאב, אלא בשירה זכה וטהורה
שירת המלאכים.

ילידת 76
לראשונה חיה את גילה האמיתי
באהבה גדולה לכל אדם באשר הוא


היצירה האהובה עליה מבין היצירות שלה היא 'לילה
אחרון' שנכתבה בהרבה ייסורים, והיא תשמח אם תציצו בה
לפני שתעברו לדפיוצר הבא שלכם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
סיגל הנהנה ואחרי שאמא יצאה מהחדר הם התרוממו. סיגל לא יכלה
להתאפק יותר והתחילה לבכות. היא התכופפה לחבק את מעיין, אבל
פניה של מעיין נותרו קפואים באותה הבעה עגמומית אותה סחבה
בשבועות האחרונים.

ריחפתי בעולם של פיות והרגשתי שאני חיה בין המלאכים והמלאכיות
בעולם משלנו. כל ערב בשימלה הלבנה מרחפת סביבם, סביבו, מלטפת,
מחייכת, ענוגה, אהובה ואוהבת. הייתי הפיה של כל המלאכים. אבל
במיוחד - הייתי הפיה שלו. הפיה הפרטית והקסומה שלו.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הם חיים בלילה
החושך נותן להם אור

אהבה
גם סדינים בהירים יתקמטו
גם שדיים יפים יישמטו
דומייה, אנחה, ראש הרם
כי יכלנו, יכלנו להם

גורל
הפנסים, חשך אורם, לא עוד ירגיעו אמא בוכייה
הלבנה מעלה טיפסה, נותנת אות פתיחה להזייה
ועכברי הלילה יזקפו ראשם מתוך המחילה

כמיהה
צליל חודר
מערפל
ומחפש דרכו, לאוזן הקשבת

הגות
קול סדוק של זקן מבקש מחילה
קול נשבר של עלמה שדרכה פתלתלה
זרזיף של צינור את השקט מרטיב
מצוקתינו גדולה והאור רק מעיב

וקסמו לנו השנים
על רגעים קטנים ויקרים מפז שלא שכחנו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ניסיתי לחייג שוב. טלפון חוגה. הוא כבר מזמן יצא מהאופנה, אבל
כשחיים בדירה שכורה, אוספים אליה את כל מה שאבא ואמא השאירו
מימי התום שלהם. מפליא איך לפעמים החיים בצניעות של פעם עושים
את ההווה מתוק יותר.

ואז הוא מפסיק לדבר והחדר מתמלא בשקט נעים.
הוא מעז לשלוח יד רכה ולהניח על הלחי שלך. את נרתעת בהתחלה,
ואז מרשה לעצמך להתמכר להרגשה.

בשלב הזה בדרך כלל זה מגיע - אני רואה איך העיניים שלהם
מתאמצות, הם רוכנים מעט קדימה כדי להצליח לקרוא את הכתוב על
הרקע הורוד המנצנץ בשמש, ואז יש זיק של הכרה בעיניים ולאחריו
מתפשט חיוך גדול.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אתה מרגיש איך היא הולכת לאבד את השליטה, התנועות שלה הופכות
גדולות יותר, האישונים מתרחבים, המבט מפסיק להיות ממוקד,
מתעופף מצד לצד יחד עם תנועות הראש




אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
חתול?

לא, לא... אני
לא מאלה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 15186. בבמה מאז 31/7/02 13:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לפיה במיל'
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה